החלטת המועצה הימית האזורית במערב האוקיינוס השקט לגבי חופש הפעולה לדיג באטול רוז
ב-15 בספטמבר, קיבלה המועצה הימית הפדרלית של מערב האוקיינוס השקט החלטה שתגביל את פעולות הדיג של סירות דייג אמריקאיות גדולות באזורים שנמצאים בין 12 ל-50 מייל ימי מאטול רוז (המוכר גם כ"אטול מוליבה"). ההחלטה מתקבלת בהתאם להחלטת השירות הלאומי לדיג ימי (NMFS), לשחרר את ההגבלות שהוטלו על דיג מסחרי באזור זה במסגרת חובת שמירת אתראות טבע לאומי, בעת שהשירות יורה על הסרת האיסורים. Waters within 12 מייל ימי יישארו סגורים מפני דיג.
המועצה האזורית של אוקיינוס השקט במערב הפסיפיק ביצעה את הצעד במהלך ישיבתה ה-208, שהתקיימה באינטראקציה מקוונת עם אתרים המארחים בהוואי, באי סמואה האמריקאי, בגואם ובאיי מריאנה הצפוניים, כך דיווחה תקשורת מקומית.
ההחלטה נקבעה במעמד פתיחת המפגש, בעוד שהדיון באשר לרגולציות הדיג באיי ההוואי הצפוניים ובשמורת הימי הלאומית פאפאנהומוקאה, וכן בנוגע לאמצעי הגנה על צבי ים לסירות דיג באומליין ההוואי ובסמואה האמריקאית, הוערך ל-16 בספטמבר. המפגש תוכנן להתמשך עד ל-17 בספטמבר, ופרטי ההחלטות שהושמטו או הוקפאו טרם פורסמו עוד בעת העריכה.
החלטה זו נושאת בחובה חשיבות רבה, במיוחד לאור השבועות שחלפו מאז שהמינהל הלאומי לדיג ימי (NOAA Fisheries) הציג סדרי עדיפויות ארציים לשינוי המדיניות של סוכנות הפדרלית בנושאי גישה לדיג לעומת שימור. עבור הצרכנים, משפחות הדייגים וכל מי שמעריך את חיי הים, הסוגיות המרכזיות כוללות את מיקום הסירות המורשות לדוג, את אופן ניהול הימנעות מתפסי יתר של צבים לים ולווייתנאים, וכן את ההכוונה המדעית בקביעת מגבלות הדיג.
המדריך של NOAA: מונומנטים, חוקי לווייתנים וסטנדרטים מרכזיים
ב-2 בספטמבר, הודיע ג'ואגניו פינטיירו סולר, עוזר מנהל השירות הלאומי לדיג ימי, על סדרי העדיפויות ברמת הסוכנות בהתאם לפקודת המזון הימי, Executive Order 14276, שנחתמה באפריל 2025 בראשות הנשיא. לפי ההודעה, סדרי העדיפויות נבנו על בסיס 787 הערות ציבוריות, והן משקפות את ההכוונה שקיבלה הסוכנות מפורום המועצות הימיות באוגוסט שחלף.
בין ההבטחות: שיטות חקיקה מהירה להסרת האיסורים על דיג מסחרי באזורים כמו תעלת מריאנה, שמורת פאפאנהומוקאה, אטל מוליבה ואיי מריאנה, בהתאם להכרזות הנשיאותיות. NOAA בחרה שלא לכפות שימוש בציוד ללא חבלי משיכה עבור דיג סרטנים בצפון-מזרח, תבצע סקירה מחודשת של תקנות מכשירי מניעת לווייתנים, כולל אפשרות למתן פטור לספינות בגודל מסוים, ותבחן את הצורך בעדכון סטנדרטים לאומיים, כגון התייעלות בתפיסה ומדדים של תפסי יתר.
בנוסף, הסוכנות מציינת כי לא תבסס רגולציות על הגדרות של "אזורים חשובים למיקרו-סביבת חיים". זאת לצד תכנית שיתוף פעולה מחקרי עם דייגים, סיוע בטכנולוגיות לניטור אלקטרוני, מחקרי eDNA וכלי בינה מלאכותית לסקרים.
החברה האמריקאית לתעשיית הימיים (National Fisheries Institute), הגוף המסחרי הגדול ביותר בתחום מוצרי הים המסחריים, פנתה לברכות להצעה באמצעות הצהרה שהועלתה בעניין סדרי העדיפויות של NOAA, בה מובילה ליזה ולנדנה פיקארד – נשיאת החברה ומנכ"לית.
ארגוני שמירת הטבע: אזהרות על מאגרי דגים ומינים מוגנים
ארגוני שמירת הטבע מרימים דוגמאות אחרות לסדרי העדיפויות שהוגדרו. אנדריאה טריצ', עו"ד בכירה בתוכנית האוקיינוסים של Earthjustice, ציינה בנייר עמדה ל-Inside Climate News כי ההחלטה מציגה שינויים בהגדרות של דיג יתר ושימוש במדע המיטבי הזמין, והביעה חשש כי חלק מההגדרות עשויות לפגוע באיזון המערכת. מידרית מור, מנהלת בכירה לשימור דגים באוקיינוס-ההגנה, הביעה דאגה מההגדרות החדשות לגבי גבולות הדיג והגנת המינים, אך ציינה כי יש גם נקודות חיוביות, כמו עדכון נתונים ומחקרי eDNA.
ג'נט קוייט, שעמדה בראש המינהל הימי תחת ממשל ביידן, הביעה חשש מהשפעות של התעלמות מהמדע והגבלת מגבלות על המינים המוגנים, כגון לווייתני אלבוקר הצפון-אטלנטי הפגיעים.
המונומנטים הפאסיפיים המפורטים בתכנית של NOAA כוללים יותר מ-1.1 מיליון מייל רבוע ויש בהם שוניות אלמוגים ומינים ייחודיים שלא נמצא להם מקבילות באזורים אחרים – כך לפי הדיווחים. ההחלטה על סריגי הלובסטר להוואי נוגעת להגנה על לווייתני לינגווי המזרח-אטלנטיים, הנמצאים בסכנת הכחדה קריטית, באמצעות קביעת תקנות על ציוד ההיתפסות.
כפי שהוזכר, סדרי העדיפויות של NOAA הם תכנית שרטוט, לא חוקים סופיים – רובם דורשים תהליך חקיקה ציבורי. המבקרים הזהירו כי הערכות לירידה במאגרים הם הערכות בלבד שטרם אומתו, ולא קיים ניתוח מפורט של השפעות על מאגרי דגים בודדים.
גישה לאטול רוז: הגדלת האפשרויות והצורך בהתאמות על רקע מצבן של הסירות המקומיות
הצעד באשר לאטול רוז מונע על רקע חקיקות חורגות, הכוללות גם את ההגבלות הקיימות על אזור זה במסגרת שמורת הטבע הלאומית, שהוקמה ב-2002, כדי לנהל את התחרות בין סירות הדיג הגדולות יותר לבין סירות קטנות יותר. באפריל, המליצה המועצה הפדרלית לפתוח את אזור ה-12 עד 50 מייל ימי; וראש ממשלת ארה"ב, דונלד טראמפ, חתם על הצהרת חזרה שהחזירה את הפעילות המסחרית באיזור זה, בהתאם לכתבה ב-Samoa News. ההחלטה מ-15 בספטמבר מדגישה כי סירות עם רישיונות מוגבלים יוכלו לדוג באזורים אלה, לאחר עדכון התקנות הפדרליות.
איליאואה, יושב הראש, ציין כי המערכת הקרובה השתנתה באופן משמעותי מאז 2002, אז פעלו יותר מ-20 סירות גדולות יותר ויותר מ-40 סירות קטנות, וכל זאת מתוך כוונה לשרוד את השינויים שהתחוללו. בשנת 2025, רק שישה סירות בבעלות סמואה האמריקאית פעלו, ואחת מהן לא פעלה מאז 2020.
בו בזמן, עלו הביקורות לגבי השפעות אפשריות על המערכות והספינות הפועלות כיום, במיוחד באשר לעלות התפעול והזמינות של ציוד וצוותים. מייק מיצ'יוסו, חבר צוות הוועדה, סקר את השיקולים הכלכליים שצריכים להילקח בחשבון במאמץ לפתוח מחדש את האזור.
בנוסף, על סדר היום עמד נושא ההשבתה של מסגרת ניהול מספר הפילטים שניתן לשמור על סירה בכל עונה, עם התייחסות לקטע של דיג הלובסטר בהוואי, שנמצא כיום ללא בסיס מדעי לתמיכה בהחלטות אלו, כפי שצוין ב-Samoa News.
קוראיהם של הים: משפחות דייג, אוהבי דיג ומדיניות פדרלית בהתהוות
ביניהם נמנים אנשי הסירה והעובדים במחסניות של סמואה האמריקאית, הדייגים בהוואי, קנייני הים, קהילות הילידים בהוואי הקשורות לשמורת פאפאנהומוקאה, וכן מינים מוגנים כמו צבי ים, seals ומחממי לווייתנים. המועצה הודיעה כי בשנת 2000, רוב הדיג באיזור איי ההוואי הצפוניים סיפק כמעט חצי מכמות הדגים השטחיים שנמכרה בהוואי, עד להסרתו לפי חוקי השמורה. לא ברור אם פתיחת השוק מחדש תוזיל את המחירים המקומיים, שכן הוצאות התפעול והחסמים26 שהציגו נוטים להשפיע על כך.
אנשים המעוניינים להשפיע על ההחלטות יכולים לעקוב אחר הפגישות שמפורסמות ב-Federal Register ולהתאים את ההערות בפני NOAA בעת פרסום התקנות המוצעות. הצרכנים מוזמנים לבדוק את תוויות הימיים והפרופילים של FishWatch כדי לאתר את מקור המוצרים והמאגר שלהם.
ההצעות של המועצה יועברו לשירות הלאומי לדיג ימי כדי שיבחנו ויאושרו כחוק, תוך שזו תהליך פתוח של קיום דיונים ציבוריים. NOAA אף הודיעה כי בתוך כמה חודשים עתידה להופיע אסטרטגיה כלל-ממשלה בשם "America First Seafood Strategy", ואפשרות לתיקונים חקיקתיים עלולה להתעורר, בעקבות תביעה שהוגשה על ידי ארגוני שמירת הטבע ב-2025, בשל פתיחת אזורי האיים הפסיפיים המסחריים לדיג מסחרי.
המסקנה: המועצה במערב הפסיפיק פעלה באופן מעשי בהתאם ליישום החזון של NOAA בנוגע לשוק הימי, ואישרה הפעלת כלי שיט גדולים יותר באזורים הסמוכים לרוז אטל. תומכי ההחלטה רואים בה פתרון לצי הקטן המתכווץ, בעוד שמתנגדיהם חוששים מפגיעה במאגרי הדגים והחיים הימיים. ההשפעה הסופית תושפע בחלקה ממהרת ההליך, הכללים וההערות שיאושרו בעתיד.
