התפרקות הזוגיות ההיסטורית בין אוקיינוסים: מחקר חדש חושף שינוי משמעותי
במשך לפחות ארבעה מאות שנים, שני אוקיינוסים עיקריים שעסקו בתנועות של עלייה וירידה ביחד—הידועות בתור תופעה של תיאום אקלימי היסטורי—מתרחקים זה מזה. תגלית זו מהווה הסבר חדשני ומרתק לשינויים שאנו עדים להם כיום. מחקר שנערך על ידי חוקרים במכון המחקר הימי בוודס הול, שפורסם ב-26 באוגוסט בכתב העת Nature Communications, חושף שהשבר ביניהם נוצר בעקבות סדרת פיצוצים וולקניים גדולים שהתרחשו בהיסטוריה המודרנית, והוא שונה באופן קיצוני מהתבניות שנראו בעתות של פעילות וולקנית עצומה בעבר.
חשיבות הפרצה להתחזיות אקלימיות ותכנון עתידי
החשש המרכזי אינו מתבטא בהתנהגות הימית הקיצונית או באירועים מזשלגים, אלא ביכולת לחזות את מזג האוויר העתידי. כלכלות ובקרות חקלאיות רבות מסתמכות על ההנחה שאוקיינוס אחד מסייע לנבא את ההתנהגות של אחר: אם למשל, היבשת ההודית תפסיק "לעקוב" אחר התפתחות האוקיינוס הפסיפי כפי שהייתה בעבר, ההשערות העונתיות לגבי משקעים, חום ומעגלי אטמוספירה עשויות להפוך לפחות מדויקות. חשיבות זאת מתעצמת במיוחד על רקע ההתרחשות הנוכחית, בה ה-National Oceanic and Atmospheric Administration (NOAA) דיווחה ב-10 בספטמבר על התחזקות אל ניניו, עם סיכוי של מעל ל-90 אחוזים לפרוץ אירוע חמור, ובעוד שלושה חודשים הצפי לחורף הצפוני מצביע על סיכוי של 75 אחוזים לאירוע היסטורי שימרוד בכל התקופות שאומדו עד היום מ-1950.
הסבר מעשי על הזוגיות האקלימית — דרך המערכת של ווקר
הקשר המהותי בין שני האוקיינוסים נובע ממערכת בווקר, מעגל של אוויר העולה ושוקע הממוקם ברחבי הטרופיים, שליטה על מיקומי שיטפונות וגשמים. בדרך כלל, תנאי מזג האוויר בהודו-איבתוק היו משקפים את מצב הפסיפי, ובכך השפיעו על משקעים, טמפרטורות וזרמי אוויר באזורים הטרופיים בכל העולם.
מאז שנות ה-80, חוקרים התבוננו בשינויים ביחסים אלו ומצאו שהם הולכים ומחלישים, כשההודו-איבתוק מתנהגת לעיתים קרובות בצורה עצמאית, באופן שהולך ומקשה על ניבוית המגמה הכוללת. הקשר זה הוצמד, בין השאר, להשפעת גזי חממה, אך הבעיה המרכזית הייתה אורך ההיסטוריה שנמדדה—שנה שלמה של נתונים מדויקים תומכת בפחות ממאה שנים בלבד, והחוקרים מציינים שהטווח הקצר הזה אינו מספיק כדי להחליט אם היו שינויים טבעיים אחרים או לא.
חקירת ההיסטוריה של מאות שנים דרך קונכיות אלמוגים ומערות סלע
כדי לנסות ולהרחיב את ההיסטוריה, פנו החוקרים למידע עתיק יותר, מתוך אוספי אקלום הטרופי: עצמות אלמוגים, טבעות עצים וסטלגמיטים. בעזרתם הם שיערכו שחזורים של התנאים באוקיינוסים אלה עד לפני כ-400 שנים, החל מהמאה ה-17.
תוצאות השחזור מצביעות על קיום של זיקה חזקה בין שני האוקיינוסים עד לתקופת המהפכה התעשייתית, אך באזורים שבין 1810 ל-1850 נרשם שבר משמעותי, כשהקשר התמוטט. החוקרים מייחסים את השבר לסדרת התפרצויות וולקניות גדולות שהחלישו את ההשפעה הרגילה של הפסיפי. סימולציות של מודלי אקלום אישרו שהשבר חמור יותר ככל שההתפרצות הייתה חזקה יותר, ותלויות בתנאי האקלים הרקע באותה תקופה.
החלק המעניין הוא ההשוואה לעידן המודרני. המאמר מצביע על כך שהניתוק שנוצר בעקבות ההתחממות הגלובלית עתה, הוא בלתי רגיל ביחס להיסטוריה שחושבה, אפילו באותן תקופות שהיו פעילות וולקנית עצומה.
שרה אומןופר, חוקרת בכירה ב-WHOI והשותפה לכתיבה, מציינת שהדו"ח מראה שבשנים האחרונות, נפרדויות שכאלה אינן תופעה שהייתה בעבר, והעלייה בהתחממות הגלובלית מגבירה את הייחודיות של המצב הנוכחי.
אומןופר סקרה שתהליך זה משקף יותר ביטחון במדע מאשר גילוי חדש, בעוד שדלו אופו, חוקר במכון, מציין שהמחקר מבוסס על הסבר פיזיקלי ברור: הצופים מקבלים את הכלי לראייה של השינויים ההיסטוריים, והחוקר הראשי שון וואנג היה סטודנט וחוקר פוסט-דוקטורט במכון, כיום באוניברסיטת קולורדו.
חוזקות הממצאים והאמת הנסתרת
מדובר במחקר תצפיתי ומודלי, שאינו שווה למדידת ההיסטוריה הישירה. שיטות של ייצוג פרוקסי מציבות לפעמים בעיות תיארוך ואי-שוויון גאוגרפי, והחישובים הסטטיסטיים המבוצעים משתנים בין קבוצות. השבר שייחסו לו אירועים וולקניים במאה ה-19 נתמך הן על ידי תוצאות סינון עם סימולציות, אך עדיין נחשב להסקה שמבוססת על הנחות.
הטענה כי התקופה המודרנית יוצאת דופן, מבוססת על השוואה סטטיסטית עם טווחי שחזור של ההיסטוריה, והחוקר מציין שטרם ידוע אם ואך ההתחממות תאפשר חזרה לקשר קודם. המחקר אינו מנסה לנבא מתי בדיוק השבר י מפסיק או יוחזר, וגם אינו מייחס אירועים מזג אוויר ספציפיים להפרעה זו.
המשמעות הישירה למשפחות בישראל והשלכות מעשיות
הקשר שבין תבניות אקלום עולמיות ואוטונומיה יומית נוגע גם לישראל, דרך תחזיות מזג האוויר והערכות לחירום. מקבלי ההחלטות בנושאי מים במאגרים המרכזיים, חקלאים באזורי ההר והמדבר, וכלל תושבי המדינה, משתמשים בתחזיות עונתיות המבוססות על יחסים בין תנאי הים באזורים הטרופיים לבין מזג האוויר בישראל.
כאשר הקשרים הללו משתנים, הטיפוסיות של תחזיות באותן תבניות עלולה לפחות, דבר המשפיע על הביצוע שלהן באירועים קריטיים. לדוגמה, באירוע אל ניניו האחרון, ניבאו במדויק עונה רדומה בסייקל של הוריקנים באוקיינוס האטלנטי והיווצרות של רעידות במזרח הפסיפי. יחד עם זאת, הנתונים מראים כי חלקים נרחבים של ארה"ב, כולל חלקים מפורד, סקרמנטו וקנזס סיטי, נמצאים במצב של בצורת, והיערכותם דורשת תחזיות מדויקות ככל האפשר.
לכן, ההמלצה היא שעל התושבים לנהוג בגישה זהירה ולא להסתמך על תחזיות בלבד, אלא לראות בהן הסתברויות, ולשלב אותן עם תחזיות קצרות טווח של השירות המטאורולוגי הלאומי להחלטות יומיות ושבועיות.
אומןופר סיכמה באומרה שהבנת השבר ההיסטורי והקשר להיום, מצריכה התמדה, אך גם מבט עתידי ברור יותר בנוגע ליכולת לחיזוי מזג האוויר והשינויים המתרחשים בעולם.
