הסוכנות נאס"א הודיעה ב־19 באוגוסט כי חללית המסחרית LINK לא תבצע לכידת או דחיפה של צופה השמיים הסיווסטורית הניאל גיראלס, Swift, כדי להעלות את גובהה למטרה גבוהה יותר. ללא התערבות זו, הירחית בת ה-21 של הצבה צפויה לשוב לאטמוספירת כדור הארץ בסוף השנה הנוכחית. ההחלטה פורסמה בבלוג שמיוחד למשימת Swift ונטענה כי הבעיה נמשכת במערכת השליטה בתנועת החללית, שיוצרה על ידי חברת Katalyst Space Technologies מחבר העצים, אריזונה.
ההגיון מאחורי המילים חשוב. נאס"א קבעה כי סביר שה־Swift יכנס מחדש לסביבת כדור הארץ עד סוף השנה, אך זו לא פרסמה תאריך מדויק לחזרה או מיקום חיזוי ספציפי, וגם לא הערכה כללית על סיכון חיצוני. סוכנות הידיעות AP דיווחה כי לא צפוי שה־Swift יגיע לסוף חייו לפני אוקטובר. ואין ליחידים המסתמכים על השימוש ב־Swift כל הנחות או תחזיות ספציפיות בנוגע למועד או מיקום ההחזרה, והמידע שיטופל בכלי התקשורת האחרים ראוי לטיפול בספקנות כי אינו מבוסס.
לאנשים התלוים במידע זה, המשמעות המיידית היא אובדן יכולת תזמון התראות במהירות גבוהה, שהייתה חיונית מאוד. מאז 2004, Swift זיהתה כ־מאה אירועי קרינת גמא בשנה, והייתה מסוגלת לכוון לפני שבועים אלה נמוגים, תוך שיתוף מיקומיהם עם רשת של תצפיות קרקע ברחבי העולם בתוך דקות. החלפת מיקום זו מאפשרת לטלסקופים ששוהים בשישה יבשות לחקור את הפיצוצים הכבדים והחזקים ביותר ביקום בזמן שהם עדיין נצפים.
הפעילות השמשית הטלטלה את הצפייה מוקדם מהצפוי
המנגנון הפיזיקלי שמאחורי הבעיה של Swift פשוט ומוחל על כל לוויין במסלול קרוב לקרקע. פעילות השמש עולה ומתחממת את האטמוספירה העליונה של כדור הארץ, גורמת לה להתפשט החוצה. התפשטות זו מעלה את צפיפות הגז הדק שנמצא בגבהים של הלוויינים, ומגדילה את חיכוך האוויר שמושך את המסלול למטה. Swift אינו מצויד בדשנים ומכך אינו יכול להתמודד עם ההשפעה באופן עצמאי.
הצופה הושק בשנת 2004 במסלול של כ־370 מייל (כ־600 ק"מ), וכעבור זמן עליית הגובה בפברואר סיפקה מענה חלקי. באוגוסט 2026 נאס"א דיווחה כי הגובה של Swift הגיע לכ־216 מייל (כ־347 ק"מ). והיא החלה לבצע מנועי זינוק למסלול מחדש, אך זו הפכה להיות משימה קשה יותר מתחת לגובה ממוצע של כ־185 מייל. באותה תקופה, המפעילים עצרו את רוב פעולות המדע הממוקדות כדי לשמור על הציוד במצב תצפית נמוך יותר על הלהבים, מה שהאט את הירידה, אך פגם בכושר הגילוי של המערכת.
העיצוב של Swift התוכנן למטרה ראשונית של שנתיים, וכעת הוא משלים יותר מ־21 שנות פעולות מדעיות. נאס"א העניקה ל־Katalyst חוזה בשווי 30 מיליון דולר בנובמבר 2025, לפיתוח רובוט שירות בתוך פחות משנה — היעד הטכנולוגי שנבחר בפועל בגלל פעילות השמש ולא תכנון תוכנית מאסיבית. לוח הזמנים של משימת העלאת הגובה של Swift מציג כי משא ומתן על תוכנית ההחלצות התבצע בתוך כ־תשעה חודשים בלבד ממתן ההזמנה.
הניסיון הראשון המבטיח שנתקל בבעיות חומרה
LINK, קיצור ל-Lighweight In-Space Navigation and Kinematics, שוגר ב־3 ביולי על טיל Northrop Grumman Pegasus XL ששוגר ממטוס הסטארגייזר של החברה מעל אטול קוואג'לין במרשל איילנדס. צוותי הפיקוד הותאמו לתקשורת וביצעו בדיקות במסלול בחודשים שלאחר מכן, עד שהחללית נתקל בבעיות.
נאס"א דיווחה בסוף יולי כי שתיים מתוך שלוש גלגלי התגובה של LINK הפסיקו לפעול וכי מערכת המנועים עם גז קר קיבלה חלק מהפגמים שלה, דבר שגרם למנועי החללית להסתובב סביב צורות שונות בערך ב־9 מעלות לשנייה ולהפריע לתקשורת. Katalyst האטה את הרוחב הסיבובי ל־כ־1.47 מעלות לשנייה באמצעות מנוע דירוג חשמלי, והטעינה מאוחרת של עדכון תוכנה בשדה המשימה שייעודו להחזיק את החללית יציבה באמצעות המנועים שנותרו. ההחזרה לא הייתה מספקת כדי לנסות ללכוד את החללית. פרטים נוספים זמינים בדף המשימה של Katalyst באתר החברה.
שגיא דומגל-גולדמן, מנהל חטיבת הפיזיקאות באף נאס"א בוושינגטון, ציין כי ההחלטה לנסות את המשימה בכל זאת נוגעת ליכולת הלמידה והניסיון ההנדסי, למרות הקשיים והאתגרים שהוצגו. ג'ארד אייזקמן, מנכ"ל נאס"א, הגן על ההחלטה וקבע כי מדובר בצעד חיוני להמשך המחקר ולשיפור טכנולוגיות עתידיות.
החזרה לאטמוספירה, האשפה והסיכונים שעדיין נושאים סימני שאלה
עדיין קיימים כמה שאלות חשובות שלא נענו. נאס"א לא פרסמה מתי בדיוק צפוי ה־Swift להיכנס מחדש לאטמוספירה, אם יבוצע מעקב צמוד אחר מועד ההחזרה ויפורסם חיזוי, ואיך ייגמר חלקו של החללית תוך מעבר באטמוספירה. Swift לא תוכננה לכניסה שליטה באופן מתוכנן.
הקוראים צריכים להיזהר מאמירות שמדמות חזרה מבוקרת כמו זו שתוכננה לתחנת החלל הבינלאומית. Swift קטן בהרבה מאובייקטים בסדר גודל זה, ורכיבים כאלה מפרקים בדרך כלל בזמן הכניסה. אין היסטוריה של פגיעות בנפשמתם של אנשים בעקבות כניסות לא מבוקרות כאלה; המידע על סיכון לנזק הוא בעיקר תאורתי ולא מבוסס על מקרה קונקרטי, אך נאס"א לא פרסמה הערכה ספציפית בנוגע לסיכון בקרות הבעיה.
הלקחים של Katalyst ונאס"א להמשך
LINK עדיין ינסו לגשת ל־Swift ולבצע פעולות קרבה ללא לכידה, במטרה לאסוף נתונים שישמשו לפיתוח משימות עתידיות של תיקון לוויינים. מיזם זה לא תכנן טיפול ישיר בלוויין, אך הוא מלווה את ההיכרות עם טכנולוגיות שירות לוויין מתקדמות.
ג'ונה לי, מנכ"ל Katalyst Space Technologies, ציין כי החברה תכננה, פיתחה והשיקה לוויין ניסיוני למבצע שאפתני במסגרת לוח זמנים תוקפני. דובר נאס"א סיפר כי אין כרגע תכניות להסבת שליחת משימת דחיפה נוספת ל־Swift, אך תוצאות העתידיות ייושמו בלמידה שתרומתה תסייע למשימות עתידיות של שימור ותיקון לוויינים בחלל.
עבור רוב הקוראים בארץ, סיפור זה אינו משפיע ישירות על שגרת חייהם, ואינו מחייב פעולה ספציפית מצדם. מתוך כך, חשיבותו נעוצה במה שמדגים על תפעול לוויינים במסלולים בקירוב לכדור הארץ בעת פעילות שמשית חריגה. חיכוך מוגבר כבר תרם לאובדן מואץ של לוויינים מסחריים, ו־Swift, במובן זה, היא הקורבן המדעי הבכיר של הפיזיקה דומה. מי שמבקש לעקוב אחר נסיונות הקרבה וחדשות ההחזרה יכול לעקוב אחר הבלוג של נאס"א המשודר למשימות Swift, שמתחייב לעדכן את הציבור בזמן אמת על ההתרחשויות והעדכונים.
התרחשות בראיית מועד בהיסטוריית המשימה
19 באוגוסט 2026: נאס"א ו־Katalyst Space מודיעות כי LINK לא יתפוס או ידחוף את צופה השמיים Swift בשל בעיות מתמשכות בשליטה בתנועת החללית. נאס"א קובעת כי סביר שה־Swift יכנס מחדש לאטמוספירה בסוף השנה.
11 באוגוסט 2026: Katalyst מעלה עדכון תוכנה שמחדש את שליטת המצפן ומערכת השליטה של החללית. נאס"א מדווחת כי הגובה של Swift עומד על כ־216 מייל (כ־347 ק"מ).
תחילת אוגוסט 2026: Katalyst מאט את הסיבוב של LINK מ־כ־9 מעלות לשנייה ל־כ־1.47 באמצעות מנוע חשמלי תומך שינה.
סוף יולי 2026: נאס"א מדווחת כי שני מתוך שלושת גלגלי התגובה של LINK הפסיקו לעבוד, ומערכת המנועים עם גז קר לא תפקדה כראוי, מה שהוביל לסיבוב רב-ציר של כ־9 מעלות לשנייה והפריע לתקשורת.
3 ביולי 2026: LINK משוגר על טיל Northrop Grumman Pegasus XL מעל אטול קוואג'לין.
פברואר 2026: נאס"א משעה את רוב פעולות המדע של Swift כדי להפחית גרר אטמוספירי לפני המשימה להעלאת המסלול.
ספטמבר 2025: נאס"א מעניקה ל־Katalyst Space חוזה של 30 מיליון דולר, לביצוע דחיפת מסלול בלוח זמנים רוטיני.
