קנדה, האיחוד האירופי ו-29 מדינות וטריטוריות נוספות הצטרפו ליוזמה חדשה שמטרתה לחזק את התמיכה במערכת המיועדת למעקב אחר אוקיינוס העולם, ותכנית קנדה התחייבה למימון של 82 מיליון דולרים קנדים למשך חמש שנים להרחבת תצפיות הים שלה. ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, ו יו"ר הנציבות האירופית, רחוב וון דר ליין, השיקו ביום רביעי, 23 בספטמבר, את הברית הבינלאומית OceanEye באירוע בחתימות שהתקיים בניו יורק במהלך שבוע המנהיגים של העצרת הכללית של האו"ם.
באירוע הושגו התחייבויות שהסתכמו ביותר מ-339 מיליון דולרים קנדיים (€211 מיליון) מחברות מהמדינות השותפות באמצעות שילוב של תרומות כספיות, תורם חומרים וציוד, כגון ספינות מחקר, חיישנים, רחפנים ומערכות עיבוד נתונים, על פי הודעת משרדי ראש ממשלת קנדה. האיחוד האירופי הציע €92 מיליון.
המימון חשוב מעבר לים בלבד. התצפיות שמערכת זו תומכת בהן משמשות תחזיות מזג אוויר, תחזיות אקלימיות, בטיחות ימית והגנה על חופים, כולל חיזויים שנעשה בהם שימוש בארה"ב.
ברית לשימור זרימת הנתונים הימיים
OceanEye נבנתה כדי לתמוך במערכת התצפית הגלובלית על אוקיינוסים, הידועה כ-GOOS, אשר משתפת פעולה עם הוועדה הבין-ממשלתית של אונסק"ו לאוקיאנוגרפיה והארגון המטאורולוגי העולמי. GOOS מספקת כ-120,000 תצפיות ביום מ-8,000 פלטפורמות, הפועלות בידי 64 מדינות ו-17 רשתות תצפית עולמיות, לפי ההודעה הקנדית.
הפלטפורמות כוללות מצופים, בלונים, ספינות ומגלשים שנועדו למדוד טמפרטורת הים, מליחות, זרמים ותנאים אחרים. הברית מושתתת על יוזמת OceanEye של האיחוד האירופי, שאומצה על ידי הוועדה האירופית ביוני 2026 כדי להבטיח גישה פתוחה ואמינה לנתוני הים עבור האיחוד ושותפיו. ההתחייבויות יסייעו לשמירת הפלטפורמות הקיימות, לסגירת פערי נתונים קריטיים ולחיזוק מוסד ה-GOOS, מרכזי התיאום והמרכז לדיווחי הנתונים OceanOPS.
ההודעה מציינת בפשטות את הסיכון המרכזי. היא מזהירה ש-GOOS נשארת פגיעה בחוסר מימון ובהפרעות גאופוליטיות, ומתבססת בעיקר על מספר מצומצם של תורמים מרכזיים. קיים חשש שהפערים בנתוני הים יוחזרו ויפגעו בתחזיות מזג האוויר, בהערכת אקלימים ובהגנה על מערכות אקולוגיות ימיות.
קרני התייחס לכך בהודעתו, וודור ליין אמר באירוע, על פי סוכנות הידיעות The Canadian Press.
מגלשים לים הקרח
קרני ציין כי ההתחייבות של קנדה תאפשר מעקב ימי בכל השנה ותעודד פריסת מגלשים אוטונומיים תת-ימיים שיכולים לנוע מתחת לקרח, לפי סוכנות הידיעות הקנדית. מגלשים הם מכשירים בלתי מאוישים שנוסעים באטיות במים, צוללים ועלים עם אורך חיים ממושך ומתפעלים אספי נתונים כל הזמן.
קיום מעקב לאורך כל השנה מהווה פער קריטי בימים הארקטיים והפיוניריים, שם הקרח מגביל את הפעילות של ספינות ומכשירים על פני רוב השנה. לקנדה יש את קו החוף הארוך ביותר בעולם, חלקו הגדול באזורים הארקטיים. הממשלה לא פרסמה פרוט מפורט כיצד תתחלק ההתחייבות של 82 מיליון הדולרים בין המגלשים, הפלטפורמות האחרות ומערכות הנתונים.
חברות, כספים והיעדרות בולטת
הקבוצה כוללת 31 חברים: קנדה, האיחוד האירופי ועוד 29 מדינות וטריטוריות ביניהן: אנגולה, בלגיה, ברזיל, צ'ילה, קולומביה, כיס וורדה, קוסטה ריקה, קרואטיה, קפריסין, צרפת, גרמניה, יוון, איסלנד, אירלנד, איטליה, מדגסקר, מאלטה, מוריס, מקסיקו, נורבגיה, נמיביה, פאלאו, פורטוגל, סלובניה, דרום קוריאה, ספרד, הולנד, איי פארו ובריטניה.
ארה"ב אינה מופיעה ברשימת החברים, והודעת קנדה לא התייחסה לשאלת השתתפותה, אך הדבר אינו מציין שהארה"ב הפסיקה לתרום לתצפית הימית העולמית דרך התכניות הקיימות שלה; מדובר רק בעובדה שאינה חברה רשמית ביוזמה החדשה הזאת.
מאחר שההתחייבויות כוללות שילוב של כסף, תרומות חומריות וציוד, סכום ההתחייבות הכולל של 339 מיליון הדולרים אינו בהכרח תוספת של כספים זורמים מיד. ההודעה לא מפרטת כמה מהן הם מימון חדש וכמה מהן הן התחייבויות קיימות, או באיזה תקופה יינתנו ההתחייבויות השונות.
משיכות ממצופים עד לחיזוי המקומי
הקשר בין נתוני הים לחיים במקום מושבנו הוא מוגדר בברור. חום הים משפיע על הערכות עוצמת ההוריקנים, וטמפרטורות פני הים באוקיינוס הפאסיפי הטרופי משמשות למעקב אחר תופעת אל ניניו, שמשפיעה על מזג האוויר בחורף ברחבי ארה"ב. חוסר בזמן התצפיות הימי עלול להפחית את הדיוק של התחזיות האלו.
אותם נתונים תומכים בניהול הדיגים, בפעולות חילוץ והצלה, בהובלת ספינות ובהתרעות לשוניות על הצפות. עבור משקי בית, היכולת לשפר תחזיות סופות ומזג אוויר עונתי, וקבלת החלטות מתי להתפנות, מתי לדוג ומוכנות לחורף, נשענות על נתוני הים.
ההשקה מציינת את תחילת מאמץ ההתחייבות שנתי שמתרחש בין 2026 ל-2028. ישנן הזדמנויות נוספות להצהרות על התחייבויות במסגרת פסגה ה-31 של האקלים ומ Upon the 12th Our Ocean Conference בכתב את ההמשך להבנה ולחיזוק המערכת הגלובלית לניטור אוקיינוסים, שמבטיחה תשתית קריטית לתחזית מזג האוויר והאקלים. זוהי נקודת התחלה, כששאלות פתוחות נוגעות לאיזו מידה חלק מההתחייבויות הן מימון חדש, והאם מדינות מובילות בנושא תצפית ימית, כדוגמת ארה"ב, יצטרפו בעתיד.
