קנדה מתחייבת להשקיע עד 560 מיליון דולר קנדיים בקרן עולמית להגנה על יערות טרופיים

קנדה מתחייבת להשקיע עד 560 מיליון דולר קנדיים בקרן עולמית להגנה על יערות טרופיים

17 בנובמבר 2026

קנדה תיחד מקסימום של 560 מיליון דולרים קנדיים לקרן בינלאומית חדשה שמיועדת לשלם למדינות טרופיות על שמירת היערות שלהן על כנן. ראש ממשלת קנדה, מארק קארני, הכריז על ההתחייבות ביום ראשון, ה-15 בנובמבר, במנילה, לאחר שהפגש עם נשיא ברזיל לואיז איניאציו לולה דה סילבה על שולי פסגת מנהיגי דרום מזרח אסיה, דיווח סוכנות הידיעות הקנדית via CP24.

הכסף, בערך 392.5 מיליון דולר אמריקאי לפי רויטרס, יפוזר על פני ארבע שנים ויועבר לקרן האולטרה-טרופית לנצח (Tropical Forest Forever Facility). יש שני פרטים חשובים להבנה לגבי ההשקעה הזו: ההשתתפות היא בהלוואה, ולא במתנה, והכסף מגיע מתרומות אקלימיות שכבר הובטחו בעבר על ידי קנדה.

מה מטרת הקרן

קרן "היערות הטרופיים לנצח" הושקה בפסגת המזג האוויר COP30 שהתקיימה בברזיל ב-2025, ומנוהלת בשותפות של ברזיל ונורווגיה. הרעיון פשוט לנסח: מדינות שומרות על יערות הטרופיים שלהן ימשיכו לקבל תשלומים, והכספים יימשכו כל עוד היערות נשארים על כנם.

שונה מרבות מתוכניות היערות הקודמות שהיו ממומנות פרויקטים נקודתיים למשך מספר שנים. היעד של קרן זו הוא להפוך יער מתוחזק לשווה יותר למדינה מאשר יער שנכרת, שנה אחר שנה.

חוברת רקע של משרד היחסים הבינלאומיים של קנדה מסבירה כיצד זה עובד. ממשלות ומומנים אחרים משקיעות כסף. כספים אלה מושכים משקיעים פרטיים. הערבוב של ההון מושקע, והתשואות משמשות לתשלום על שימור היערות. התשלומים מקושרים לתוצאות מאושרות, כלומר שעל המדינה להראות, באמצעות ניטור יערות, שהעצים שלה עדיין שם.

לפי משרד ראש הממשלה, הקרן שואפת להגן על יותר מיליארד דונם של יערות טרופיים ב-70 מדינות ומעלה, דיווח CP24.

ההלוואה ממה שהובטח כבר קודם

חוברת הרקע של קנדה קובעת שההתחייבות תתבצע "דרך הלוואה" שמומן מתוך תקציב המימון האקלימי הבינלאומי של קנדה. היא מתארת את הכסף כתמיכה בהשקה ובפיתוח המוקדם של הקרן.

זאת אומרת, שזה לא הוצאה חדשה מעל התחייבויות קודמות. אווטהא אומרת שזה חלקמהמחויבות הרחבה יותר לספק יותר מ-13 מיליארד דולר קנדי במימון אקלימי למדינות מתפתחות עד 2031.

מבנה ההלוואה משולב בעיצוב של הקרן. התורמים אמורים לקבל את כספם בחזרה עם הזמן, כי הקרן משקיעה בתשואות מהשקעות ואינה מוציאה את ההשקעות המקוריות. בריטניה עשתה דרך דומה עם הלוואה של כ-540 מיליון דולר אמריקאי, דיווח ESG Today.

המסמך של קנדה אינו מפרט את התנאים של ההלוואה, כגון ריבית או לוח התשלומים.

החלק של קהילות ילידים והקהילות המקומיות

חוק אחד מייחד את הקרן הזו. לפחות 20% מהתשלומים על שימור חייבים להגיע לקהילות ילידים וקהילות מקומיות, על פי חוברת הרקע הקנדית.

ההיגיון הוא מעשי: חלק גדול מהיערות הטרופיים שעדיין קיימים נמצאים באזורים בהם חיות הקהילות הללו ושומרות על היערות, ולכן העברת כסף ישירה אליהן מקרבת את הכסף למקום שבו נעשית ההגנה בפועל.

איך זה עובד בשטח עדיין נותר שאלה פתוחה. התשלומים מגיעים תחילה לממשלות הלאומיות. סקירה של שנת הפעילות הראשונה של הקרן על ידי Dialogue Earth מעלה שהגישה של הקהילות הילידיות לתשלומים היא בין הנושאים שעדיין לא נפתרו, לצד מנגנוני ניטור היערות ואחריות ההשקעות.

הקרן עדיין לא הגיעה ליעד המלא

התחייבות קנדה מגיעה כשקרן זו מתחת ליעדיה. דו"ח של Dialogue Earth מציין שיותר מ-65 מדינות תמכו בה, אך רק שמונה מהן התחייבו כספית, בסך הכול כ-7.8 מיליארד דולר אמריקאי לפני ההכרזה של קנדה.

השאיפה הארוכה טווח היא משמעותית הרבה יותר. רויטרס דיווחה שהקרן שואפת לגדול ל-125 מיליארד דולר – רובו ממתן משקיעים פרטיים. קנדה אמרה שההתחייבות שלה תסייע לקרן להגיע לרמתה כדי להתחיל לפעול ולמשוך השקעות נוספות.

המשקיעים הפרטיים הם חלק מתוך חוסר וודאות. הם יצטרפו רק אם יבטחו בתשואות, והקרן עדיין ללא רקורד מוכח. כספים ציבוריים מממשלות מיועדים להפחית את הסיכון ראשוני זה.

איך גדלות ופוחתות התשלומים

הקרן בנויה כדי לתגמל תוצאות ולסנן חזרה. תשלומים למדינות ייחתכו ככל שהעישון וגרימת הנזק ליערות יגדלו, לפי Dialogue Earth. ממשלה שתאפשר לכריתת יערות להתקדם במהירות תקבל פחות כסף מהקרן.

המבנה של הקרן מורכב משני חלקים מקושרים: אחד, שממוקם בלוקסמבורג, מנהל את ההשקעות; השני אחראי על התשלומים למדינות היערות, כאשר הבנק העולמי משמש כ trustee וכבית זמני של צוות הקרן, לפי חוברת הרקע הקנדית.

ההיקף של היעד קל יותר לתפוס באמצעות השוואה. הערכות הקרן הן שיכולה להגן על כ-1 מוליארד דונם ב-70 מדינות, בערך בגודל של קנדה, על פי הסבר מ-Project Drawdown.

אותו הסבר מעלה גם שאלה של הוגנות. הקרן משתמשת בסף כריתה כדי להחליט מיהו זכאי, ו-Project Drawdown טוען שזה מועדף על מדינות גדולות. לאבד מיליון דונם הוא חלק קטן יותר מהיערות בברזיל או באינדונזיה לעומת רואנדה או גאנה.

המדינות שהתוו תקדימים לתרומה

התרומות הראשונות הגיעו מהקהילה הקטנה של תורמים. בהשקת הקרן בנובמבר 2025, נורווגיה התחייבה ל-3 מיליארד דולר, ברזיל ואינדונזיה התחייבו ל-1 מיליארד דולר כל אחת, דיווח Carbon Copy באותה תקופה. בהמשך הוסיפה הולנד 500 מיליון דולר, ההתחייבות האחרונה לפני קנדה, לפי Dialogue Earth.

הדיווחים סותרים לגבי היעדים לגיוס כספים של הקרן. רויטרס מתארת מטרה של 125 מיליארד דולר, רובם הפרטי. ה-Canadian Press מציינת שהקרן מחפשת 35 מיליארד דולר מדינות ומוסדות כדי למשוך עד 140 מיליארד דולר בהשקעות פרטיות. שני המספרים אולי מתארים שלבים שונים או שיטות שונות לספירת הכספים, ואף אחד לא מסביר את הפער.

הפוליטיקה שמאחורי ההכרזה

ההתחייבות הונחה על ידי ביקורת. כמה קבוצות סביבתיות האשימו את קארני בדלג על שני פסגות אקלים של האו"ם האחרונים, דיווח CP24. הוא לא נכח ב-COP30 בברזיל, שבה הושקה הקרן, ולא ב-COP31 בטורקיה בחודש זה.

המסע של קארני באסיה התרכז בעיקר במסחר, וההודעה על הקרן נתפשה על ידי התקשורת הקנדית כמאמץ להראות מחויבות לסביבה. הקוראים יכולים לשקלל זאת בעצמם. ההצהרה מהווה כסף אמיתי לקרן אמיתית, והיא גם הוכרזה הרחק מישיבות הקליים שבהן נהוג לפרסם התחייבויות כאלה.

מה מייחד את יערות הטרופיים?

יערות טרופיים מחזיקים בחלק גדול מחיות והצומח של כדור הארץ. הם מאוחסנים פחמן בעץיהם ומבעוריהם, ומסייעים להניע את הגשמים שהמדגות והערים תלויות בהם. כשאנשים חותכים או מבעירים אותם, הפחמן משוחרר לאוויר, והחיים בטבע מאבדים את ביתם.

לתמוך בהגנה עליהם זו אינה רוחה חדשה של שיקולים, וניסיונות קודמים הניבו תוצאות מעורבות. כסף תמיד הגיע באיחור, הועבר לידיים הלא נכונות או לא היה מספיק כדי להמתיק את הרווחים מלקט, מרעה ומכרייה. תומכי הקרן החדשה טוענים כי תשלומים יציבים, ארוכי טווח ומקושרים לתוצאות מסוגלים להצליח טוב יותר. הטענה הזו טרם נבדקה במבחן מעשי.

מה לצפות בעתיד

שלושה סימנים יוכיחו אם הקרן תצליח. הראשון — האם היא תאסוף מספיק מימון ציבורי כדי להתחיל לשלם. השני — האם ייצטרפו משקיעים פרטיים. והשלישי, שהיה החשוב ביותר ליערות— האם כמות כריתת היערות תקטן במדינות שמקבלות תשלומים, והחלק המובטח יגיע אל הקהילות שמתגוררות שם.

ההצהרה של קנדה משקפת את הצעד הראשון שמוביל את זה, והשניים האחרים יידרשו שנים להערכה. ימים יגידו אם ההשקעה הזו תעמוד במבחן התוצאה.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.