הנחיתה של נאס"א על הירח: תגלית מרהיבה וצפיפות פגיעות
סוכנות החלל האמריקאית נאס"א אישרה כי חללני משימת ארטמיס II חזו בעיניים שלהם חמש נצנוצים חלשים של אור שנוצרו כאשר אבנים זעירות פגעו ביסודיות בירח במהלך טיסת המעבר באפריל, לאחר שהוודאו כי מקור הזוהר אינו קרינה קוסמית או השתקפויות מחללית. האישור מצוי בדוח המדעי המקדמי של נאס"א אודות הירח, שפורסם ב-7 באוקטובר, במקביל לנתונים של יותר מ-800 גיגהבייט של מידע ממשימת החלל.
על פי עוצמת הזוהר, החוקרים מעריכים כי כל אבן שנפגעה בירח לא הייתה רחבה יותר מכמה סנטימטרים — על פי רוב בגודל של חצץ — אך תנועתה הייתה במהירות של אלפי מיילים לשעה. נאס"א מציינת כי צוות החלל כנראה תפס את הזוהרים החיוורים ביותר שנראו אי פעם באור בלתי מכוון, וכי זו תגלית החשובה מזווית מדעית וגם בטיחותית.
הגילוי משמעותי מעבר להרפתקה התצוגתית. נאס"א מדגישה שככל הנוגע להבנת תדירות הפגיעות של אבנים קטנות בירח, זהו דבר חיוני להערכת סיכונים לטווח הארוך למושבות ולתשתיות עתידיות על פני הירח, במיוחד כשבתכנון המשימות הבאות של ארטמיס ושל שהות אנושית ממושכת על פני היינה.
חמש נקודות אור מרוחקת של 74 ק"מ
הזמזומים קרו במהלך הורה חנוכה מלא של 54 דקות, כשהחללית אוריון עברה מאחורי הירח ב-6 באפריל, בזמן שהצוות היה מנותק מהתקשורת עם כדור הארץ. כשהשמש נכסמה, הדיסק הירחי החשוך הפך את הנצנוצים החלשים לעין נוחה יותר לזיהוי. באותה העת, החללית הייתה במרחק של כ-74 ק"מ מהירח.
שלושה מחברי הצוות סימנו על טאבלט תמונות של הירח המושכן: מפקד נאס"א ריד ויסמאן, הטייס ויקטור גבלר והאסטרונאוט של הסוכנות הקנדית לגילוי חלל ג'רמי הנסן. בתעודות שלהם מצוין כי חלק מהסימונים היו כנראה על אותם פגיעות שנראו גם על ידי אחרים. הקול שנשמע בשידורי נאס"א תיעד את תגובת אחד מהאסטרונאוטים בעת הופעת הזוהרים.
חוקרי הירח בקשו מהצוות, שכולל גם את המומחית למשימות, כריסטינה קוך, לשים לב לנקודות אור אלה כחלק מתוכנית המחקר. למרות זאת, נאס"א מציינת שחלק מהמדענים התפלאו כאשר הצוות דיווח על הצפייה באירועים הללו. משימות אפולו דווחו כבר בעבר על תופעות דומות כאשר חגו במסלול סביב הירח לפני עשרות שנים.
אימות וממצאים ראשוניים על הפגיעות
הדוח הוא סיכום ראשוני של תצפיות הצוות שנבדקו על ידי צוות המדע של נאס"א, ולא מחקר בביקורת עמיתים. בין באפריל דווחו על ידי קהילות חובבים עד שישה זיהויים של זוהרים, לפי Sky & Telescope, בעוד הניתוח של נאס"א מצא חמישה מקרים לאחר בדיקה מדוקדקת. הערכות המידות מבוססות על עוצמת הזוהר, ולא על חומר שנאסף מהפגיעות עצמן.
חוקרים חיצוניים אמרו באפריל שהזיות הללו מעלות שאלות שימושיות. פרופסור פיטר שולטץ מאוניברסיטת בראון, סיפר ל- AFP כי התצפיות מצביעות על הפגיעות הללו כבר לפני בניית בסיס קבוע על הירח, ושהן יכולות להוות כלי בהערכת תדירות הפגיעות וגודל הפריטים שנפגעים בו.
חמשת הזוהרים שנראו באירוע אחד אינם יכולים להוות מדד יחיד לקצב הפגיעות הכללי. מגדלי טלסקופים קרקעיים תיעדו למעלה מ-400 מקרים של זוהרות ירח מאז 1999, וזו תוספת נדירה של תצפית בעין בלתי מזוינת על צד הפונה מהירח, שמוסיפה לנתון הכולל הקיים.
פגיעות קטנות ושאלות גדולות על בסיס על הירח
הירח חסר אטמוספירה אמיתית, ולכן כל אבן, גם קטנה כמו חצץ, פוגעת לפני השטח במהירות מלאה. הבנת תדירות הפגיעות האלו חיונית למהנדסים שיקבעו כמה סילונים, חוברות ומיכלי אנרגיה סולארית יזדקקו להגן על תשתיות למשך שנים של שימוש עתידי. יידע זה יאפשר תכנון מדויק של ההגנה ותכנון תשתיות בטוחות יותר עבור משימות עתידיות על הירח.
הדוח גם מתעד תצפיות אחרות. חברי הצוות תיארו גוונים עדינים של אפור, חום, בז', ירוק וכחול על פני השטח הירחי – צבעים שמרמזים על סלעים געשיים עשירים בטיטניום, תכולת ברזל משתנה וחרסית שנוצרה בהתפרצויות או בפגיעות. גם המעקב אחר קו הפיצול בין היום ללילה, הקרוי "טרמינאטור", שנמצא בזווית נמוכה, מקנה תובנות על מצבים דומים שמאפיינים את האזור שמול החרסים של הקוטב הדרומי של הירח, שם עתידות להנחות משימות ארטמיס עתידיות.
מדעי כדור הארץ מצאו גם הם ערך בתיעוד זה. תמונת לילה של כדור הארץ שהופקה ביום השני של המשימה הציגה הזוהרים קוטביים, מערכות מזג אוויר סוערות, ברקים באפריקה המרכזית וזרם אבק סהארני שנושב מערבה, לפי נאס"א. בדרך כלל, לוויינים קולטים את כדור הארץ כפיסות צרות, ולכן תמונת קנה מידה של כדור הארץ בלילה היא תופעה נדירה ומוערכת מאוד במחקר זה.
800 גיגהבייט של נתונים פתוחים וקולקטיביים לציבור
נאס"א העלתה את כל הנתונים המדעיים אודות הירח על ארכיון ה-Planetary Data System, הכולל למעלה מ-11,000 תמונות ברזולוציה מלאה, קטעי וידאו, שעות של הקלטות קוליות של תצפיות הצוות, ותמונות המסומנות על ידי הצוות. חלק מהחומרים לא שוחררו קודם לכן, כפי שצוין בהודעת ההשקה של הנתונים.
בהודעת העדכון, נאס"א אף פרסמה דו"ח לפעילות המדע הירחי ומדריך לשימוש בנתונים, שמסביר כיצד תכננו וליוו את התכנית המדעית. נאס"א מציינת כי המידע השפיע כבר על תכנוני המשך ל- Artemis III, ושהגרסאות הזמינות של הדוחות עדיין בפיתוח כדי להנגיש את המידע לציבור בצורה מקיפה יותר.
אנשי מדע ברחבי העולם יכולים כעת להשוות את תיאורי הצוות עם תמונות מלוויינית המשודרת על ידי לוויין המחקר של נאס"א – Lunar Reconnaissance Orbiter, שמיפתה את הירח במשך שנים. השוואות אלו יאפשרו לבחון כיצד תפיסת הצבע והבהירות של בני האדם תואמת את הנתונים המוניטוריים של המכשירים המדעיים, שאלה מפתחית לקראת משימות עתידיות שבהן חללנים יעשו יותר מחקר על פני הירח ולא יסתפקו רק בהע passing.
במישור הכללי, נאס"א מאשרת כעת באופן רשמי את הראייה באור בלתי מזוין של אבנים הפוגעות בירח, והנתונים זמינים לכלל הציבור לבדיקה. המדגם קטן וההערכות של תדירות הפגיעות עדיין מקדמיות. הצעד הבא – ניתוח על ידי מדענים חיצוניים, שיסייעו להבין כיצד תוצאות אלה ישפיעו על תכנון בטיחותי של הצוותים העתידיים המיועדים לחיים על פני הירח במקום רק לעבור שם.
