מחלת הקיקונגוניה: הוועדה האירופית מאשרת הפצת החיסון הראשון בעולם לווירוס קיקונגוניה 'IXCHIQ' למניעת מחלות מעוקצות

מחלת הקיקונגוניה: הוועדה האירופית מאשרת הפצת החיסון הראשון בעולם לווירוס קיקונגוניה 'IXCHIQ' למניעת מחלות מעוקצות

29 ביוני 2026

מחלת הקיקונגוניה: איום מתהווה בעולם המודרני

מחלת הקיקונגוניה היא זיהום ויראלי חריף שמנוסה על ידי חום גבוה, כאבי מפרקים, ותסמינים נוספים שיכולים להוביל למוות. הווירוס המגיע בשם זה מועבר על ידי מינים שונים של יתושים, בעיקר על ידי היתושות בע״ח מסוג Aedes aegypti ו-Aedes albopictus, שמשדרים את הפטרוגן אל בני האדם. בשנת 2024 לבדו, דיווחו הרשויות באירופה על יותר מ-120 מקרי מוות מתוך כ-320,000 מקרים שנקשרו לווירוס עד ל-31 במאי, דבר המצביע על תפקוד גורמי בריאות הציבור והסכנה הגוברת במזרח התיכון, באירופה ובאזורים אחרים בעולם, לפי המרכז האירופי למניעת ומלחמה במחלות (ECDC).

היסטוריה והתקדמות בתחום המחקר

בשנת 1952, זיהו מדענים לראשונה את הווירוס בארץ המזרח אפריקאית טנזניה. מאז, משרד הבריאות ומומחים רבים חקרו את מחלת היתושות באופן מקיף, בניסיון להבין את המנגנונים של הפטרוגן ולמצוא פתרונות שיכולים לעזור במניעת התפשטות המחלה. מקרי חולי מנגיף הקיקונגוניה דווחו גם בשתי יבשות נוספות, כולל באמריקות, באירופה, באפריקה ובאסיה. מחלות הנגיף מתאפיינות בעיקר בפגיעות באזורים החמים והטרופיים של כדור הארץ, שם הלחות והאקלים הם אופטימליים להתרבות היתושים המועברים בוירוס.

חסר טיפול מותאם — אך פיתוח חיסון מתקדם

אין כרגע טיפול יעיל המיועד ישירות למחלת הקיקונגוניה, אולם מדענים הצליחו לפתח חיסון בשם "IXCHIQ", שמיועד להגן מפני הווירוס. במאי 2024, אושרה הזרימה הראשונית של חיסונית זו גם על ידי הרשויות בארצות הברית, ובעוד עתה נועדה לפעול גם באירופה, לאחר שאיחוד האירופי אישר אותה בשנת 2023. אישור זה מעניק אפשרות לחסן תושבים ברחבי היבשת ולהיות ערוכים יותר נגד התפשטות המגפה בעתיד הקרוב.

אירופה מאשרת את החיסון הראשון נגד הקיקונגוניה

ב-1 ביולי 2024, הודיעה חברת הביוטכנולוגיה ולנווה (Valneva), שפיתחה את החיסון "IXCHIQ", כי קיבלה אישור שיווק באירופה לחיסון ראשון בעולם נגד הקיקונגוניה. החברה ציינה כי האישור מתייחס לשימוש במנה אחת בלבד, המיועדת למבוגרים מגיל 18 ואילך, ומטרתה למנוע הגעת הווירוס למטופלים באמצעות היתושות הועברו את הפטרוגן. יואן ג'ראמילו, המנהל הרפואי הראשי של החברה, הדגיש כי האישורים שניתנו על ידי האיחוד האירופי משמעותיים מאוד, במיוחד בצל שינויי אקלים שהובילו להפצת היתושים באזורים שעד כה לא היו מושפעים מהמחלה.

על הווירוס, סימפטומים והשלכות

המונח "קיקונגוניה" מקובל בשפת המקדונדה באפריקה, ופירושו "כופף את הגוף מכאב". הווירוס המועבר על ידי היתושות אינו מדבק בין בני אדם, שכן ההפצה מתרחשת אך ורק עקב לעיסות של היתושות נגועות. על פי ארגון הבריאות האמריקאי-לאומי PAHO, מקרי מוות כתוצאה מהמחלה נחשבים לנדירים מאוד ובדרך כלל קשורים למצבים בריאותיים רקעיים של הנפגעים. עוד ידוע כי הווירוס יכול להדביק גם מיני חיות אחרות, חוץ מבני אדם, כמו קופי יער על פי מחקרים שנעשו במוסדות כמו המכון הלאומי לבריאות בארה"ב בשנת 2016. מחקרים אלה, שהתפרסמו בכתבי עת מקצועיים כמו The Journal of Infectious Diseases, מצביעים על נטיית הווירוס לשרוד גם במינים שאינם אדם, ולפתח מעגלי הדבקה נוספים.

הפצה עולמית ומדינות נגועות

לפי ECDC, דווחו עד היום 19 מדינות שסובלות מכתרי המקרים של חיידק הקיקונגוניה בכל רחבי העולם, כאשר 12 מהן באמריקות, שש באסיה ומדינה אחת באפריקה. בין המדינות עם המספר הגדול ביותר של מקרים ניתן למנות את ארגנטינה, ברזיל, פערוויה ובוליביה. ההפצה של הווירוס קשורה בעיקר לנוסעים שנושאים את הפטרוגן בדם שלהם, ומגע עם היתושות שיכולות לפרות את הווירוס ולהפיצו לסובבים.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.