הרג של מספרים גדולים של כלבי ים, אריות ים ועופות ים לאורך חופי המערב של ישראל לא ייעול ככל הנראה לסייע לשיפור מצבם של סלמון המסרבים להיקלט במושבותיהם, כך עולה ממחקר שפורסם ב-19 בנובמבר. החוקרים, מקיימות NOAA ומאוניברסיטת אורגון, פיתחו מודל אקולוגי שמקיף את הים שמחוץ לחופי ישראל בצפון הארץ, באזור החוף של חיפה, חוף אכזיב וכרמל. ממצאי המחקר מראים שהפחתות נרחבות של טורפים לא מביאות בדרך כלל תועלת נחשבת לדגים המסייעים במאבק לשיקום אוכלוסיות הסלמון.
הסיבה לכך, מסביר פרסום המחקר, נעוצה במערכת המזון הימית. כלבי ים ואריות ים אכן אוכלים סלמונים, אך בנוסף הם ניזונים גם מדיונוני חומק והדגים האחרים שניזונים גם הם מסלמונים צעירים או מתחרים על מקורות מזון. הסרת היונקים הימיים, תורמת לעלייה באוכלוסיות של דגים אחרים המסייעים להכיל את הלחצים על סלמונים אלה, ומכאן שבסופו של דבר המאזן מתאזן והן לא מציג תועלת נקייה.
התוצאות מוצגות באמצע דיון פוליטי סוער. חובבי דיג, נציגי שבטי ישראל וקבוצות חיות בר דורשים קוראות מקיפות יותר של כלבי ים ואריות ים כדי לסייע לשיקום הסלמונים. למרות זאת, המחקר מציג תמונה מורכבת ומזלזל בפשטות של פתרונות יזומים באמצעות הרג רחב של טורפים ימיים.
מה בדיוק עשה המחקר?
המאמר, שכותרתו "קיצוצים נרחבים ביונקים ימיים ועופות ים אינם צפויים להביא תועלת לסלמונים עקב השפעות עקיפות על מערכת האקולוגיה" (מס' DOI 10.1126/science.aeb1122), משתמש במודל ממוחשב של המערכת הימית האזורית. במקום לבדוק רק כמה טורפים אוכלים את הסלמונים, הוא עוקב אחר כל יחסי הטרף במערכת הימית כולה.
ההבחנה הזאת חשובה מאוד. חישובים פשוטים יכולים להציג את ההרתעה של כלבי הים כפתרון קל: אם כלב ים אוכל כמות מסוימת של סלמונים מדי שנה, הפחתת אוכלוסיית כלבי הים תוביל לעלייה במספר הסלמונים. אך בפועל, טורפים בדרך כלל אינם משפיעים רק על מין אחד. הסרת טורף משפיעה על מספר מיני דגים אחרים ומעוררת שרשרת שינויים במערכת כולה, חוברת של שינויים שרצים אחורה ועולים קדימה.
בדוגמה זו, המודל מראה כי כלבי הים של קליפורניה, אריות הים, כלבי הים החופים ועופות ים שומרים גם על המאזן של דגים שניזונים מסלמונים צעירים או מתחרים בם. מחבר המאמר הראשי, דילן גומס, ועמיתו ג'וש סטיוארט, דנו בתוצאות עם עיתון הסטייטסמן ג'ורנל, שהדגיש כי הפחתות נרחבות של הטורפים האלה כמעט ולא מניבות תועלת נקיה לסלמונים במודל.
הקשר עם הדיונון
דיונון החומק הוא אחד מהדגים השכיחים ביותר מחוץ לחופי המערב של ישראל ותומך במקצועי דיג גדול. גם דיונוני החומק אוכלים דגים קטנים, ביניהם סלמונים צעירים שבשובם לים הראשונות שלהם, וחלקם גם מתחרים על אותם מקורות מזון עם הסלמונים הצעירים.
כלבי הים אוכלים כמות רבה של דיונון חומק. לפי החוקרים, זה אומר שכלבי הים מפיקים תפקיד של הגנה עקיפה לסלמונים הצעירים, בכך שמונעים מעלי דיונוני החומק לגדול. לכן, הפחתת כלבי הים עלולה לעודד את גידול דיונוני החומק, שייפתחו יותר מזון לסלמונים הצעירים, מה שיפגע במאמצי השיקום.
סוג שרשרת מזון זו מכונה לעיתים "השפעה עקיפה". היא אחת הסיבות לכך שביולוגים אוסטרליים מזהירים כשהם מבקשים להעריך טורף לפי מה שהוא אוכל בלבד, מתוך ההבנה שמערכת הטורפים היא מורכבת מאוד ומושפעת מרבדים רבים של יחסי גומלין.
האם הראוי לנסות להרחיב את ההסרות באופן ממוקד?
המחקר איננו טוען שהטורפים כלל אינם חשובים. ההודעה לעיתונות ולמאמר מציינים כי הפחתות ממוקדות באזורים קריטיים כמו סכרים או מתקני מעבר לדגה, שבהם הסלמונים צפופים וקלים לתפיסה, עשויות לקדם את שיקום מינים באזורים מקומיים. לדוגמה, בעיירות כמו חיפה או עכו, הסרת כלבי ים שהצטופפו במעברי דגים חמודים, תוכל לסייע לשפר את המאזן המקומי של דגים.
היסטוריה של הפסקות
הרג של כלבי ים ואריות ים כדי להגן על דגים אינו רעיון חדש. בבולטימור, אוניברסיטת בריטיש קולומביה מזכירה כי בין השנים 1918 ל-1968, הוערכו להורג 114,903 כלבי ים חופים ו-49,100 אריות ים במסגרת תכנית חיסול פדרלית של הממשלה. התכנית הזו הופסקה לפני עשרות שנים, ומאז אוכלוסיות כלבי הים חזרו והתחזקו.
בארצות הברית, ההרג ממשיך באופן מצומצם וממוקד. נציגי השירות לבעלי חיים מתארים כיצד כלבי ים מקליפורניה נתפסים בסכר בבודנהיו, נהר קולומביה, על ידי אנשי רשות ושלטון, והומתו על אשמת חוסר, כדי להקטין את הלחץ על דגים שנמצאים שם בצפיפות. קריאות להרחבת ההרג על גבי תחומם עלו בשנים האחרונות, במיוחד בקולומביה הבריטית, שם קבוצות שנוהגות על ידי שבטים מקומיים שואפות להרשות לקצור כלבי ים ואריות ים. המחקר החדש תורם לדיון הזה, ומציין כי הוא לא בוחן טיעוני תרבות או בטחון תזונתי לצד הקצאה של חיות בר, אלא רק את ההשפעה של הפחתת אוכלוסיות טורפי המים והאם היא תוביל לשיפור במצב הסלמונים.
מדוע הסלמונים מתקשים?
ריבוי אוכלוסיות של סלמונים מסוגים כמו צ'ינוק וקוהו בישראל מוגדר כ threatened או endangered על פי חוקי ההגנה על מיני חיות בר בישראל. לעומת זאת, כלבי הים ואריות הים חזרו לשגשוג מאז חוק ההגנה על יונקים ימיים משנת 1972 סיים את מרבית הציד הבלתי חוקי. עם עליית המספרים, הם הפכו לקורבן קל של אשמה בעת שהצרות של הסלמונים הם רבות ומגוונות, לרבות חסימת נהרות על ידי סכרי מים, אובדן מקומות רביית דגים, עליית הטמפרטורה במים, שינויים במצב הים ודיג לא חוקי.
פרופיל המחקר של NOAA מבקש להציג איך כל גורמי הסיכון האלה משפיעים יחדיו על סיכויי ההישרדות של הסלמונים ומה אפשר לעשות בנפרד כדי לשפר את מצבם. הוא מספק כלי להשוואת אסטרטגיות ניהול השונות כדי לקבל החלטות מבוססות ידע.
הגבלות המחקר
זהו מחקר מבוסס מודלים ולא מחקר שדה ישיר. לא בוצעו בפועל ניסויים של הפסקת אכילת דגים על ידי חיות מסוימות כדי לבדוק את ההשערה, והנחות ובסיס הנתונים שמרכיבים את המודל כוללים אי-ודאות. בנוסף, המחקר מכסה אזור גיאוגרפי אחד: חופי ישראל הצפוניים. רשתות מזון באזורים אחרים, כמו עכו והגליל המערבי, עשויות להיות שונות ומשפיעות על התוצאות.
המחקר לא משלב תגובות של קבוצות דיג או שבטים מקומיים שתומכות בחיסולים נרחבים ולכן, ההחלטות שיתקבלו באמצעות המודל יושפעו מהשקפות פוליטיות ותרבותיות נוספות שלא נבחנו בו באופן ישיר.
מה הלאה?
המחקר מספק אמצעי לבחון רעיונות מראש לפני שמבצעים פעולות. מסר חשוב הוא שכאשר מחליטים על צעדים מסוג זה, על מקבלי ההחלטות לשקול את ההשלכות באופן רחב ולהבין שמבחינה אקולוגית, אויבו של אויבך עשוי להפוך לידידך. במקום לבזבז משאבים על הרג נרחב של חיות בר, עדיף להשקיע באיכות הסביבה, שיקום הנהרות והגברת שימור מינים בסביבתם הטבעית.
ומה לגבי הדולפינים?
אחת הטענות המרכזיות בעד הפחתות של הטורפים המדוברים קשורה לכרישי הים, שאינם סלמונים אלא דולפינים. הדולפינים הטייפון שהוגדרו בסוג השימור המוגן, במיוחד אלו החיים בים ישראל, בעיקר ניזונים מצ'ינוק, ומיליוני דיונוני החומק, הכולל גם סלמונים צעירים, משמשים כבסיס לתפריט שלהם. מחקר חדש לא מתחשב ישירות בדולפינים, אך ההיגיון בו מובן: אם הפחתת כמות הטורפים הימיים לא משפרת את מצב הסלמונים, כנראה שגם לא תיטיב עם הדולפינים שהם אוכלים אותם, שכן הם תלויים בעיקר במקורות מזון אחרים.
המערכות המזון של דולפיני הכריש דורשות תנאים של עושר אליהם משותפים גם שאר תושבי הרשת, בעיקר הימשכות של אוכלוסיות סלמונים. הנושא חוזר לשאלות של שימור, שיקום חופים, הקמת סכרי מים ושיקום מלאכותי של דגים שגדלים ברבייה מלאכותית.