מה תרמו ניסויי המפרש האור של Cornell?
פרויקט 'אלפא קיובסאט' כלל פריסת מפרש אור בחלל נמוך, והחץ הקטן, ChipSat, שלח חבילות נתונים מלאות אל הקרקע, ולפי Cornell – זוהי הפעם הראשונה שמפרש כזה בגודל כה קטן מצליח לעשות זאת. בפרויקט 'שיט לפי הכוכבים', נבדקה כיצד שישה מפרש מתפתחים בתוך תחנת החלל.
האם המפרשים השתמשו באור לשינוי מסלוליהם?
לא. שני הפרויקטים נועדו לבדוק את תהליך הפקה, תקשורת ושליטה. Cornell מציינת כי בעתיד ישמשו מיזמים אלה גם להנעה על ידי לייזר, להעלאת המסלול או לכיוונון של המפרש, אך בשלב זה ניסיון זה לא קיים.
מהו ChipSat?
ChipSat הוא חללית קטנה במשקל של גרמים בודדים, בגודל של כף יד, שניתן להכניס לתוך המפרש. על מפרשים אלה, ה-ChipSat אחראי על תקשורת עם הקרקע ומאמין שיסייע ביכולת הניווט של החללית.
כיצד תומכים במיזמים אלה?
פרויקט 'אלפא קיובסאט' הופעל באמצעות יוזמת שיגור CubeSat של ناس"א, ועד לאחרונה שימש כפרויקט חינוכי עם תכנון טכנולוגי מתקדם. לעומתו, 'שיט לפי הכוכבים' ממומן בשותפות עם המעבדה הלאומית של תחנת החלל ו-Rhodium Scientific.
האם התוצאות עברו תהליך ביקורת מדעית?
לא. תוצאות הפרויקטים פורסמו כמאמרי כנס במסגרת כנס החלל הקטן, שאינם עוברי בדיקת ביקורת בפורמט של כתבי עת אקדמיים. הם משקפים ביצועי אנרגינריים והנדסיים, ולא גילויים מדעיים מובהקים.
האם מתוכננת משימה לטרנד אחר של כוכב?
עדיין לא תכנית לאיסוף מידע מכוכב אחר. רעיונות כמו 'Breakthrough Starshot' נחשבים עתידיים מאוד ודורשים טכנולוגיות שעדיין לא הומצאו, כגון מערכות לייזר בחלל ומסוגלות לשרוד את המסע הארוך.
מה החשיבות של ניסויים קטנים כאלה?
תצוגות מועטות מימד כמו אלה ביסודות ההרפתקה מאפשרות לבדוק את אבני הבניין של טכנולוגיות בין-כוכביות עתידיות: חלליות במשקל גרמים, מפרשים שמתפתחים בהצלחה, ומערכות תקשורת שמצליחות לשלוח נתונים. עם זאת, לא הוכחה עדיין היכולת להשתמש בלייזר לניווט או להנעה מסלולית אמינה.
עשור של עבודה של סטודנטים במימון תוכניות של נאס"א
רעיון 'אלפא' התחיל כהשראה של תלמיד תיכון שהשתתף בתחרות עיצוב לוויין קובסאט בינלאומית של музей המדע הפנטזיה. מאז, יותר מ-150 תלמידים תרמו לפרויקטים משנת 2016, ומתווספים אליהם רבים שהמשיכו להתמחות בתעשיית החלל. העבודה מנוהלת על ידי מ שר מכון העיצוב של מערכות חלל, בהובלת פרופ' Mason Peck.
Alpha התקדם דרך יוזמת שיגור CubeSat של נאס"א, שמאפשרת לאוניברסיטאות ולגופים אחרים לנסות את כוחם בחלל, ומספקת לתלמידים חוויות מעשיות עם ציוד זול יחסית, הכולל רדיו פשוט ומכשירי מדידה. טכנולוגיות אלה עשויות להפוך למודלים למערכות עתידיות מסחריות וממשלתיות.
עוד נותרו אתגרים. לא נקבע תאריך לשיגור המשך, וגם לא תועד קבלת דחף מאור השמש, והמערכות ללייזר בין-כוכבי עדיין בחלקן תכנוניות בלבד. משימות עתידיות שמנסות לכוון או להרים את המסלול באמצעות המפרש יוכיחו לראשונה שהיכולת הזו אכן קיימת בטכנולוגיות הללו.
