הפסגה הבין-לאומית לשינויי אקלים באנטליה, טורקיה, אמצע הדרך והשאילתות החשובות עדיין פתוחות
הפסגה של האו"ם לנושאי אקלים באנטליה, טורקיה, הגיעה למחציתה, כשהשאלות הקשות ביותר עוד מחכות לתשובה. ביום שבת, 14 בנובמבר, אלפי אנשים יצאו לצעדה במרכז העיר במטרה להאיר על הכישלון של הדיונים ביחס לאלו שנפגעים קשות מבעיות האקלים ההולכות ומחמירות. באותו יום, הוגה הדעות המרכזי של האו"ם לנושאי אקלים פנה למו"מ ולהציג תושיה, וקרא למנהיגים לחדול מעצלנות ולהתחיל לפעול במהירות.
כעת, קרוב ל-200 מדינות מחזיקות בדדליין עד יום שישי, 20 בנובמבר, על מנת להגיע להסכמה על הטקסט הסופי, לפי דיווח של סוכנות הידיעות AFP שהועלה גם ל-Malay Mail. אותו דיווח מציין כי אין צפוי קידום משמעותי. מה שיתרחש השבוע יכריע ועד כמה תצליח הפסגה להתקדם בשלושה תחומים עיקריים: מימון למדינות המתמודדות עם נזקי אקלים, עתיד הפחם, הנפט והגז, ויוזמה חדשה להניע את העולם יותר על חשמל.
המחאה בגשם
משטרת אנטליה העריכה כי יותר מ-7,000 אנשים הצטרפו למשהו לצעדה שנערכה בשבת במרכז העיר, על פי דיווח של AFP. זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר מאז פתיחת הפסגה ב-9 בנובמבר. ארגוני הסביבה, איגודי העובדים וארגוני זכויות אדם לקחו חלק, והצעדה נקלטה תחת פיקוח משטרתי הדוק, מבלי אירועים משמעותיים.
“אנחנו סובלים מתוצאות של עוולות אקלימיות, אך קולותינו אינם נשמעים בפסגת COP,” אמרה חאלימה סאמאן ממתאם הפלטפורמה של פסגת האקלים של העם, אחת מהקבוצות המארגנות.
המפגינים גם תקפו את המארחת, טורקיה, ששותפה לעמוד בראש הפורום, וטענו כי עד עתה אין לה תכנית ברורה להפסיק את השימוש בדלקים מאובנים. במהלך השבוע התקיימו הפגנות קטנות יותר בתוך המקום, כולל אחת שאורגנה על ידי פעילת הסביבה השווייצרית גרטה תונברג, שהפעילו לחץ על המנהיגים להתקדם מהר יותר.
"הימנעו מעיכובים טקטיים"
בנאומו של מנהל אקלים האו"ם, סיימון סטיל, הוצגו מסרים ישירים ומרומזים. סטיל קרא למו"מ לזרז את ההתמודדות עם הסוגיות הקשות יותר ולהימנע מעיכובים טקטיים, לפי דיווח של הניו ערבית מהפסגה.
במהלך הפגישות, כל מדינה חייבת להסכים על הטקסט הסופי, וזו הזדמנות לאגודים של מדינות "לעכב" את ההסכם. סטיל ציין שהמעורבות עד כה הייתה “בונה” וכי נקודות התקע ידועות לכולם היטב.
שר האנרגיה של אוסטרליה, כריס בואן, העומד בראש הדיונים הפורמליים במסגרת תכנית לא שגרתית בה טורקיה מארחת ואוסטרליה מובילה את הדיונים, תיאר שיחות “מאוד טובות ותומכות”, אך הודה כי חלק מהנושאים זקוקים לעוד זמן, דיווח ה-AFP.
נקודת הסתבכות ראשונה: דלקים מאובנים
הפיצול העמוק ביותר נוגע לנושאים של דלקים שפוגעים באקלים, כלומר נפט, גז ופחם.
היצרניות והצרכניות הגדולות של שמנים, גז, ופחם מתנגדות להסכמים שמציבים יעדים חדשים ולדרישה להיפרד מדלקים אלה, צוטט לכתבה של הניו ערבית, עם התייחסות למשקיפים בדיונים. סעודיה ורוסיה כבר זמן רב מתנגדות לשפת ההסכמה בנושאים אלה. הודו, מצידה, התנגדה לצעדים שלטענתה יכולים להגביל את הפיתוח שלה ואת בחירות האנרגיה שלה.
גם מדינה גדולה נעדרת מעין זו. ארה"ב, צרכנית השמן הגדולה בעולם, פספסה בפעם השנייה ברציפות את הדיונים.
ההקשר הוא חמור. דו"ח של האו"ם שפורסם בחודש שעבר מצביע על כך שהעולם צפוי לעבור על סימני ה-1.5 מעלות צלזיוס של עלייה בטמפרטורה, הגבול שהוגדר כמטרה בהסכם פריז מ-2015.
נקודת הסתבכות שנייה: החשמל ללא כללים לייצור חשמל נקי
טורקיה שואפת שהצעד המרכזי להסכם הסופי יהיה הרחבת השימוש בחשמל. הרעיון הוא שעבור להחליף את השימוש בדלק לייצור חשמל, תחבורה, ודודי חימום, יוקדש מאמץ להפחתת פליטות במהירות רבה יותר.
מדינות מתבקשות לחתום על התחייבות וולונטרית להגדיל את חלק החשמל בצריכת האנרגיה הכוללת של העולם, לפי דיווח של AFP.
אבל יש כאן מלכודת. ההצעה לא מחייבת שמקור החשמל הנוסף יגיע ממקורות מתחדשים כמו רוח ושמש, לפי הניו ערבית. רכב חשמלי הטוען מחשמל מפחם עדיין יוצר זיהום. פער זה אכזב את השגרירים והמשקיפים שרצו מסלול ברור יותר מלהיפרד מהדלקים המאובנים.
נקודת הסתבכות שלישית: מי משלם?
המימון תפס חלק מרכזי ברוב הדיונים של הפסגה. מדינות עוניות, שהן פחות אחראיות לבעיה ומגיעות לסיוע פחות, זקוקות לכספים לבניית חומות ים, הגנה על יבולים ומקורות מים, והתמודדות עם אסונות. מדינות עשירות הבטיחו עזרה, אך ההבטחות לא תמיד מתממשות.
סוכנות הידיעות UN News דיווחה ב-13 בנובמבר כי הערכה שהוצגה בפסגה מצביעה כי המימון השנתי לנושאי אקלים עשוי להיכנס לחוסר של כ-840 מיליארד דולר ארה"ב על פי המגמות הנוכחיות. עוד נקבע כי יש יוזמה חדשה של 10 מיליארד דולר לאימוץ מימון לפרויקטים אקלים בשווקים מתעוררים, ושהנשיאות של הפגישה הפיצתה תכנית ראשונית של הצהרה פוליטית אפשרית, שעדיין לא נקבעו בה פרטים בנושאי מימון ודלקים מאובנים.
ה-AFP מציין כי מימון להתאמה של מדינות מתפתחות הוא אחד שלושת הנושאים המרכזיים בהסכמות, לצד שמירה על מדע האקלים והמעבר לאנרגיה נקייה.
מה זה אומר לטבע?
לדים של פסגות אקלים יש תפקיד לא רק בכלכלה ובמדיניות ההגנה, אלא גם במה שקורה ליערות, אוקיינוסים וחיות בר.
כספי ההסתגלות משמשים לשיקום מנגרובים המגנים על החופים, וגם לשימור אקוויפרים שמספקים מים לערים. הסכם חלש בנושאי מימון יפגום באפשרות לתמיכה בפרויקטים אלה.
הקצב של המעבר מדלקים מאובנים הוא שיקבע עד כמה כדור הארץ יתחמם ומכאן- כמה קיצוניים יהיו גלישות החום, היובש וההלבנת אלמוגים.
במהלך הימים האחרונים היה גם התקדמות בפעילות שימור יערות, כאשר קנדה הודיעה ב-15 בנובמבר על תרומה של עד 560 מיליון דולר קנדיים לקרן עולמית לשימור יערות טרופיים, שתומכת במדינות טרופיות לשם שימור יערותיהן, לפי דיווח של ה-Canadian Press. ההכרזה נעשתה במסגרת כנס נפרד במנילה, ומבוקשקץ על ידי ראש ממשלת קנדה שלא נכח בדיוני האקלים.
תמונה מעורבת לגבי הפליטות
הפסגה מתרחשת על רקע נתונים מעודדים באופן זהיר. פרויקט הפחמן הגלובלי חזה כי פליטות הפחמן הדו חמצני משריפות דלקים מאובנים תצטמצם ב-2026 ב-0.4%, על פי סיכום של המרכז למחקר שינויי אקלים Tyndall. החוקרים קישרו את הירידה לצמיחה באנרגיות מתחדשות כמו סולאר ו רוח, ולרעידת אנרגיה שנגרמה כתוצאה מסכסוך עם איראן.
ירידה חלקית שנגרמה על רקע משבר אינה מצב שנמשך; המצב עדיין קרוב לשיאי הפליטות ההיסטוריים. זו אחת הסיבות לכך שמפעילי הקמפיינים דורשים הטבעות של ההסכם הסופי לכיוון חיובי ולא רק התייחסות לשנה טובה.
מה לצפות בשבוע הקרוב
שלושה סימנים יגלו לאיזה כיוון הולכת הפגישה:
- הראשון הוא הטקסט המקדמי. כל גרסה חדשה מצביעה על אילו ביטויים שורדים. יש לבדוק אם הביטוי "דלקים מאובנים" מופיע בכלל, ואם ההבטחה לייצוב החשמל קשורה לייצור חשמל נקי.
- השני הוא המספרים. עסקה פיננסית עם סכומים ספציפיים ותאריכים כוללת ערך רב יותר מהבטחות כלליות לבצע יותר בעתיד.
- השלישי הוא הזמן. לעיתים קרובות, הפסגות מתארכות מעבר למועד היעד. טקסט שמוסכם מוקדמת בבוקר אחרי שיחות מורעבות פעמים רבות חלש יותר מאלה שמוסכמים ימים מראש.
התקוות לפסגה זו היו בצניעות מקסימלית מההתחלה. נשיא האירועים, שר הסביבה הטורקי מוראט קורום, מכנה אותה "פסגה ליישום ההבטחות שנעשו קודם". ביום שישי יראו אם גם מטרה זו הושגה.