שתי גולגולות משרידי פרה-היסטוריה מעידות על שימוש בתבן בטל
בשני קברי ציידים-לקטים שנמצאו באי סולאווזי שבהודו-אסיה, נמצאו סימנים פיזיים וכימיים המעידים על שימוש בתבואת בטל, תוצר טבע שעד היום משמש מאות מיליוני אנשים ברחבי הודו והפסיפיק. על פי מחקר חדש שפורסם ב-Science Advances, נראה שהשימוש התפתח אל תוך הרגל עתיק יומין שנמשך אלפי שנים לפני שהחברה החלה לעסוק חקלאות באופן נרחב. המחקר מצביע על כך שהגילאים המוערכים של הממצאים מתאימים לתקופות של בין 25,000 ל-16,000 שנים לפני זמננו, עובדה שמצביעה על שימוש חוזר בתבואת בטל זמן רב לפני הופעת החקלאות המודרנית.
עדויות מגולגלות בשיני העתיקים
המחקר מבוסס על שני סוגי עדויות נפרדים. ראשית, בשתי הגולגולות אותרו חריצים חדים ועגולים שנהדק על השיניים – סימן ייחודי לשימוש חוזר בתבואת בטל שלם, במקום לעיסה של חומוס מעובד כמו כיום. שיתוף הפעולה עם ארכיאולוגים אינדונזיים מאוניברסיטת חסאנודין במקאסאר וממרכז המחקר הלאומי להמצאות מדעיות הוביל לזיהוי של סימני שחיקה אלה כסימן חדש לתנועה אקראית של תבואת בטל כחלק מהרגל קבועה.
כדי לבדוק את ההשערה, החוקרים ערכו ניסוי שבו הציפו תבואות בטל בחומץ מלא בשתן מלאכותי ושעטפו אותן בנוזל זה על מנת לבדוק את השפעתו על קולטני אדם תורשתיים באימפולס של תאים גדל באוריגמי. על פי הודעת האוניברסיטה, תוצאות המחקר הראו כי נעיצה של בטל שלם משחררת כמות מספקת של אראקולין – הרכיב הפעיל הפסיכואקטיבי המרכזי בתבואת בטל – לשם השפעה על תפקוד המוח.
שנית, בדיקות כימיות שנוהלו בידי פרופסור משנה קרני מת'יסון זיהו אראקולין בתוך רקמות השיניים העתיקות, וכך טוענות קבוצת החוקרים כי מדובר בשימוש חוזר וקבוע בתבואות בטל במשך תקופות ממושכות.
התאריך של הפרט הצעיר יותר מוערך לכ-7,600 עד 6,300 שנים לפני זמננו, ואילו התאריך של הישן יותר נע בטווח של כ-25,000 עד ל-16,000 שנים. גיל המתוארך של 25,000 השנים מייצג את הגבול העליון של טווח הגיל של הגולגולת הישנה יותר, אך זה אינו תאריך מדויק. בראום אמר כי:
סם שמכיל משככי כאבים אך עלול להחמיר את הכאב
בריאות השיניים של הציידים-לקטים העתיקים באי סולאווזי הייתה ככל הנראה ירודה בעיקר בשל אובדן שיניים ושחיקות קשות. תכונתו של אראקולין כלסם מרדים טבעי העלתה אפשרות שהחלק מהאנשים החלו במקור לישון על תבואות בטל כדי להקל על כאבי שיניים. עם הזמן, הרגל זה ככל הנראה הוחמר, שכן השחיקה שנגרמה על ידי הזרעים הקשוחים פגעה קשות בתעלות השן, עד שהחדר הפנימי נגלה לחלוטין—תהליך שגרם לכאבים קשים, לאפשרות קושי באכילה ולהגביר את הסיכון לזיהומים כרוניים בשיניים. החוקרים סבורים שהשימוש החוזר התקדם והפך להרגל תדיר שהוביל לתחלואות חניכיים חמורות, ושהנזק שנגרם יצר מעגל של שימוש חוזר וקורבנות נוספים.
עם זאת, חשוב לציין כי זוהי פרשנות בלבד; גולגולות שמורות כלולות שחיקות וכימיקלים, אך אינן יכולות להראות מדוע אדם בחר בבת אחת בתבואת בטל. בנוסף, החוקרים מציינים שהשפעת היניקה של בטל שלם הייתה ככל הנראה חלשה יותר מזו שמודגשת כיום בשימושים מודרניים עם ליים ומוספים אחרים.
רטרוספקטיבה חדשה על השימוש בחומרים משנים מציאות
הדעה הרווחת היא כי מסורות פסיכואקטיביות שנתפשו אולי רק עם התחלת החקלאות, דוגמת בירה מחומצה משיכר מבוסס שיבולת שעורה שהופקה לפני כ-13,000 שנים בישראל, הן ההתחלה של שימוש נרחב בחומרים משנים מציאות. הערכות קודמות הצביעו על כך ששימוש בתבואות בטל החל בתקופת הניאולית או תקופת הברונזה, לפני כ-3,500 שנים. עם זאת, עדויות מובהקות יצרו תיעוד ישיר יותר, כמו המחקר מ-2025 שהצביע על תמציות בטל שהורכבו מ-בתריסי חומצה בעת המהווה בלאדנרויץ' שבתאילנד, ואשר הוגדר כעדות הביומולקולרית המוקדמת ביותר לשימוש בתבואת בטל בדרום מזרח אסיה. מחקר סולאווזי מציב את ההיסטוריה הזו אלפי שנים לאחור, ומספק ראיה ישירה לעשורים או אף אלפי שנים לפני ההיסטוריה הידועה.
יש לציין כי מגבלה משמעותית של ממצאים אלה היא שהם מבוססים על שני ממצאים בלבד, משתי גולגולות מבודדות באי סולאווזי, ולכן אינם יכולים להעיד על שכיחות ההרגל הזה בכל הקהילה או באופני השימוש בתבואות בטל באזורים אחרים בזמן ההוא. בהינתן שרק עכברי אראקולה שורדים בחפירות ארכיאולוגיות, קשה לעקוב אחר התופעה החברתית והתרבותית של השימוש בתבואות בטל לאורך ההיסטוריה.
הרגל עתיק שמסכן את בריאותנו
ברום מגדיר את תבואת בטל כבאתר בעצמה את הרכב הפסיכואקטיבי הרביעי בשכיחותו בעולם, אחרי אלכוהול, קפאין ויוצא דופן – ניקוטין. על פי המחקר, עד היום משתמשים בה מאות מיליוני אנשים ברחבי הודו, הדרום-מזרח והאוקיינוס השקט, לרוב בשימוש משולב עם ליים ומרכיבים אחרים ליצירת קיוד לעיסה.
בשנת 2004, סוכנות המחקר של ארגון הבריאות העולמי הסווגה את תבואת בטל ואת אראקולה כגורמי סיכון סרטניים לבני אדם, גם אם לא תוספת טבק. המחקרים מצאו כי תבואת בטל ללא טבק גורמת לסוגים קרצינוגניים בפה והסיכונים עולה עם תדירות ואורך השימוש. קרן הלאומית לסרטן מציינת כי הבחינה של אראקולה מבוססת על ראיות חזקות לכך שהתפריט מעלה סיכון ל-Fibrosis of the Oral Mucosa—מחלה פרה-סרטנית, המוכיחה כי השימוש ארוך הטווח גורם לנזק. ממצאי הסקירה גם מצביעים על סימפטומים של תלות ותסמיני גמילה הנראים דומים לתלות בסמים אחרים.
אנשים שמשתמשים בתבואות בטל או באראקולה מוזמנים להיוועץ עם רופא שיניים או רופא כללי לקבלת בדיקות סקר לסרטן הפה, וכל פצע או כתם שאינו מחלים צריכים להיבדק על ידי איש מקצוע. היסטוריה עתיקה אינה אומרת שההרגל המודרני אינו מסוכן.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלו מצביעים על כך שחלק מההתנהגויות השימושיות היום, בתרבות הפארה, שורשיהן נעוצים בהיסטוריה העתיקה של הציידים-לקטים. כדי להבין את ההיקף של ההרגל, דרושות תגליות נוספות של ממצאים מאורגנים היטב, אך הם נדירות במיוחד. עד אז, השיניים העתיקות מסולאווזי מעניקות הצצה חזקה ומוגבלת כאור פרוגרסיבי אודות אנשים שנטלו חומר פסיכואקטיבי באופן חוזר, ושילמו על כך בבריאות שיניהם—הרבה לפני שזורעו היבולים הראשונים.
