האטמוספירה של ישראל, כמו של עשרות מדינות בעולם, נחשפת למגוון גזים מזהמים שמקורם בפעילות אנושית והטבע גם יחד. אחת מהגזים המרכזיים המזהמים את כדור הארץ, וגם חיוניים באיזון האקולוגי—הוא מתאן. מחקרים עדכניים מחזקים את ההבנה כי הקרקעות ביערות ובאזורים טבעיים אחרים תורמות באופן משמעותי להפרשת ומתן סינון של מתאן, אך יש בהם גם אי-ההבנות והבדלים באופי ובכמות התרומות, במיוחד בהקשר לישראל.
### קרקעות יערות דרום-מערב גרמניה סופגות פי 3 יותר מתאן מדי שנה
במחקר חדש שפורסם באוניברסיטת גוטינגן ואחריו באikaliת המחקר של מחלקת היערות של באדן-וירטמברג, נמצא כי קרקעות יערות שבדרום-מערב גרמניה סופגות בממוצע כ-3 אחוז יותר מתאן בשנה, במשך עד 24 שנות מדידה. בניגוד לממצאים קודמים מארה"ב, שמוכיחים כי סינון המתאן בקרקעות היערות הלך ופחת עם הזמן, ממצא זה מצביע על תופעה הפוכה שונה בהתאם לנתונים ולתנאי הסביבה.
במהלך המחקר, צוות חוקרים בהובלתו של מרטין מאייר ביצע מדידות של גז מהקרקע כל שתי שבועות ב-13 אתרי יער ברחבי דרום-מערב גרמניה. המדידות התבצעו באמצעות צינורות שקועים באדמה ומדדים במשטח באמצעות תיבות אטומות, כדי לאפשר סוג של "רישום" של כמות המתאן שנלקח מהקרקע. נמצא כי בימים בהן ירד גשום פחות והטמפרטורות היו גבוהות יותר, אחוז הספיגה של המתאן היה גבוה יותר.
החוקרים מסבירים שהשפעות אלו נובעות מכך שהקרקעות היבשות מכילות יותר פ事务ות אוויר שדרכן המתאן יכול להגיע לשכבות עמוקות יותר ולהגיע לחרקים מיוחדיים, וכן שבתנאים חמים הפעילות של המיקרובים – האחראיים על ספיגת המתאן – מואצת. בזמן שגשם מרבה ללחות את הקרקע ומאט את תהליך הספיגה, הופכת הקרקע לפחות יעילה בקליטת המתאן.
### היסטוריה מרובת שנים והשלכות ארוכות טווח
המחקר, שפורסם ב-2025 בכתב העת "אקלים ומזג אוויר חקלאי ויערות", מתבסס על תוכנית ניטור שהחלה לפני יותר מ-20 שנה. הנתונים שנאספו מראים כי הכמויות שנספגו משתנות מעונה לעונה ומשנה לשנה, דבר שמחייב מדידות חוזרות על פני תקופות ארוכות כדי לזהות מגמות ברורות.
המחקר מצביע על קשר בין תנאי מזג האוויר והטמפרטורות ליכולת הקרקעות לספוג מתאן, אך לא מוכיח כי ההתחממות הגלובלית היא הסיבה הישירה לעלייה בתהליך זה בכל אתר בנפרד. בנוסף, אין באמור כדי לעודד תפיסות כי יערות כלליים בישראל יוכלו לתרום באופן משמעותי לצמצום גזי החממה, אבל הוא מראה שבמחקר הארוך טווח, יש תבניות של שינויים שניתן לעקוב אחריהן.
### נתונים מהצפון-מזרח של ארה"ב: סיפור שונה
בעוד שממצא זה מראה על עלייה בספיגת המתאן באזורים מסוימים בגרמניה, מחקרים קודמים שנעשו בצפון-מזרח ארה"ב מצביעים על תופעה הפוכה. מחקר משנת 2018 מצא כי באזורים סביב בולימור וההאמטרשיר באלטון, כמות המתאן שנספגה בקרקעות יורדת באופן משמעותי לאורך 14-18 שנים, והסיבה המרכזית שהוגדרה הייתה שכבות קרקע רטובות שמונעות מעבר גז לחרקים המפרקים מתאן.
עם זאת, מחקר שנעשה בשנת 2026 ופורסם ב-Biogeosciences, מחדש את הנתונים ומציע כי חלק מהירידה תוצאה באי-תפקוד של המיקרובים, אפשרות שעשויה לנבוע מזיהום בקטנינס או מזחלים פולשים. מדענים מציינים כי חסרונות בנתונים ובעיבודים הקודמים עשויים להטעות.
### סינון מתאן וחשיבותו בהקשר הגלובלי
קרקעות היערות בהרים, שמהוות חלק מקרקעות היערות שמצויות בגבהים שונים בישראל, מסננות באופן שנתי בין 22 ל-38 מיליון טון שלמתאן, שהם בערך 5% מהיכולת הגלובלית של הסינון של מתאן. שינויים קלים בכמות הסינון הללו משפיעים על ההערכות העולמיות של גזי החממה, ומשפיעים על מודלי האקלים שמנסים לחזות את עתיד הפליטה והסינון של גזים אלה.
המחקרים השונים מראים כי התוצאה תלויה במאפייני המקום, באקלים המקומי, בזיהומים, ובשימוש בקרקע. יכולה להיות עלייה בספיגת המתאן באיזור מסוים, בעוד שאחר במרחק של כמה מאות ק"מ מפסיק לספוג בכלל. מציאות זו מדגישה את החשיבות במעגלי ניטור ארוכים, שמאפשרים לעקוב אחר מגמות כלליות ולא להיתפס על ידי שינויים מזדמנים.
### שביתה בשאלה העיקרית: כיצד משתנה תהליך הטבעי של ספיגת מתאן?
שאלת ההבדלים מנוגדת לעיקרון הפשוט שהמתאן מזיק לאטמוספירה ומשפיע על ההתחממות הגלובלית. השאלה המרכזית היום היא כיצד תהליך טבעי זה, שאינו תלוי אך ורק בפעילות האדם, משיב את עצמו לשינויים במזג האוויר, בזיהומים ובחיים בקרקע. התוצאות מראות כי התהליך משתנה בהתאם לאזור, ומביאות להבנה שצריך להמשיך ולחקור ארוכות טווח כדי להבין את ההשפעות המלאות.
### מסקנות ומעשים מעשיים
ההמלצה העיקרית שמגיע מסיכום המחקרים היא שגידול בתנאי הקרקע הבריאים, הצמצום בזיהום של חנקן, ותמיכה במערכות ניטור אקולוגיות שנמשכות כמה עשורים, יכולים לסייע בשימור יכולתה של הקרקע לתפקד כסינון טבעי. מניעת פליטת מתאן מלשוניות הגז, מפחמים ומזבלות היא כמובן המהלך המשמעותי ביותר להפחתת התרומה האישית והעולמית לאפקט החממה.
בשורה התחתונה, מחקר גרמני מצא כי קרקעות היער בדרום-מערב גרמניה סופגות יותר מתאן כאשר התנאים הופכים לחמים ויבשים, בעוד שביערות הצפוניים-מזרחיים בארה"ב, התהליך הפוך ומצבו מחמיר. ומובן שכמו בכל תהליך טבעי, הסינון הוא קטן באופן יחסי ולא יכול להוות תחליף להפחתת פליטות האדם. כך, הקרקעות בישראל, ככל הנראה, ישפיעו גם הן על היכולת המקומית לספוג מתאן—אך להערכת המומחים, התפקיד שלהן בנושאים גלובליים פחות משמעותי ממה שמקדמים אופי המחקר והמדידות.
