ניסיונות של ניו זילנד להילחם באליגטור הימי באזורים הימיים שלה
מדינת ניו זילנד מובילה במאמציה להתמודד עם אקולוגיה מזיקה של אצות זרות שהגיעו לחופיכם, באמצעות פיתוח ובדיקת טכנולוגיות חדשניות הכוללות תאורה אולטרה סגולה מתחת למים, מבנים אטומים כלוריים ומערכת עיבוד עם מגבשות יניקה גדולות. תופעת האליגטור הימי, או Caulerpa, הפכה לאיום בסביבת חוף הצפונית של ניו זילנד מאז 2021, כשהיא מכסה חלקים משמעותיים מקרקעית הים.
ההתפתחויות האחרונות מעידות על ממצאים חדשים שהתגילו מיקום חדש של האצה במעבר לנמל ואנגארי, באביב של 2023. המקומיים והגורמים הממשלתיים סבורים שהחדירה לאתר זה אולי התרחשה בעקבות פעילות אנושית, במקום דרך הזרמים והגלים הטבעיים שבדרך כלל משדרגים שליטה על ההפצה.
שתי מינים עיקריים של אצות פולשניות מעורבים
המחקר מעלה כי שני מינים עיקריים של Caulerpa מעורבים בהפצה – Caulerpa brachypus ו-Caulerpa parvifolia. לפי משרדי הביטחון הביולוגי של ניו זילנד, מינים אלה זוהו לראשונה באי אוטאה, באוגוסט 2021, באזור חאוראקי, והם התפשטו במהרה לאזורים אחרים, כולל חופים ברחבי הקורומנדל וצפון הארץ.
המאבק באצה הזו חורג מניו זילנד ומשפיע על מדינות נוספות בעולם, במיוחד בחופים שברחבי קליפורניה. הכלים שמפותחים כעת משמשים את המנהלים הימיים כדי להתמודד עם הפצה מהירה של אצות חמקמקות שאוצרות על גבי אוניות, עוגנים וכלי שיט אחרים.
העובדה שהאצה מתעברת עם כלי שיט היא מרכזית
ארגוני רגולציה ומומחים מזה שנים טוענים שמי האדם, ולא הזרמים, הם הגורם המרכזי להפצה של Caulerpa. הודה סטוורט אנדרסון, סמנכ"ל משרדי הביטחון הביולוגי של ניו זילנד, באחורי הצהרות לתקשורת ב-2023.
דוגמה לכך התגלתה במאי 2023, כאשר סירות סיור של מועצת הצפון מצאו חלק זעיר של אצה בשטח של כ-1 מ"ר ב"סמית'גלרס ביי" בראי ההלוויית של נמל ואנגארי. תאריך הגילוי והשימוש במעכבי חמצן וכלור חיזקו את ההשערה שהאצה התפשטה באמצעות כלי השיט של אנשים ולא באופן טבעי.
תזכורות על חקיקה, דוגמת איסור על עוגנות, דיג והזזת כלים באזורים המושפעים, ננקטות כדי למנוע הרחבת התפשטות זו, וגורמים מדעיים and קובעי מדיניות מודים כי אין כרגע פתרון הרסני מרחיק לכת שניתן ליישם בנקודה זו.
טכנולוגיות חדשות במאבק באצה הזרה
מאז שנת 2024, הושק תקציב רב לפיתוח אמצעים טכנולוגיים שיכולים להאט ולהעלים את האצה, הכוללים תאורה אולטרה סגולה, מבנה סגור כלור, שימוש בסמרטוטים מתכלים, מערכות יניקה מתקדמות ומכרות ייחודיות לייבוש הקרקעית.
הניסויים בתאורת UV מתקדמים, כאשר מחקר שנערך בשנת 2024 באי רקטינו הראה כי קרינה חד-פעמית אכן הצליחה לחסל מעל ל-90 אחוזים מהאצה באזורי ניסוי קטנים. ניסויים גדולים יותר שנעשו בשנת 2025 טרם הוחלט אם לסמוך על הטכנולוגיה הזו בהיקף רחב. כמו כן, מתקנים להשבתה באמצעות כלור ומכרות חפירה מתקדמים עדיין בשלב הפיתוח והניסוי.
עוד שיטות כוללות שימוש במבני סגירה עם חמצן, מכרות שבולעים את האצה בשטחי ענק, חומרי חיטוי מבוססי מלח, שטיחים ביודיגרסיביים ואולטרסאונד שמפריעים לגדילה של אצות זרות מסוג פולשני.
הישגים מוקדמים ומסקנות ראשוניות
בתחילת 2025, לאחר הסערה שהחוללה שיטפונות ואירועים אקלימיים קיצוניים, הופיעה ירידה חדה בכיסוי האצה בחלק מאזורי הימית, כולל באיזורי אוטאה ובחוף הצפוני. לפי דיווחים, סלעי האבק והחול שהצטברו משטפונות חסמו את הגישה לאור השמש של האצה, מה שהוביל לירידה משמעותית בכיסוי שלה. עם זאת, המומחים מזהירים שזה לא סימן לניצחון מוחץ ומדווחים על ת появוים חדשים של הציצה באזורים מסוימים, מה שמעיד שהמאבק עדיין בעיצומו.
עדיין מוקדם להעריך את ההצלחה של הטכנולוגיות החדישות, שכן, כל אחת מהן נמצאת בשלבי פיילוט ואינה מוכחת במלואה בשטח בכל הנוגע להיקפים ולאינטגרציה נרחבת. מומחי הביטחון הביולוגי מבהירים כי כרגע אין שיטה מקיפה שמסוגלת להתמודד עם היקפי האצה מסוג Caulerpa באוקיינוס של ניו זילנד.
לקחים מארצות הברית והנחיות לבעלי כלי שיט
ארה"ב נקלעה למאבקים דומים בהיסטוריה, כשהתגלה בה מין קרוב, Caulerpa taxifolia, בשנת 2000 בסמוך לקליפורניה, והמאבק נמשך שש שנים, עם עלות של מעל ל-7 מיליון דולר. בסופו של דבר, מינים אלה הוכרזו כמבוררים והחוק אסר על אחזקתם ומכירתם.
כדי להמעיט את הסיכון, בעלי כלי שיט מתבקשים לבדוק את הציוד שלהם לפני השיט, לבדוק אבנים, עוגנים, חכות וציוד אחר לכלוך אקולוגי, ולזרוק כל חלקיקים שנמצאו באשפה על הקרקע. מומלץ גם לדווח על מראות חשודים לגופי הפיקוח המקומיים או הממשלתיים, במקום לנסות להסיר את האצה לבד.
במערכות הייעוץ והפיקוח של ניו זילנד, כמו גם בארה"ב, ההבנה היא שעומדים בפני מאבק מתמשך, תוך שיפור מתמיד של הציוד והטכנולוגיות, כדי לבלום את התפשטות האצה הפולשת ולשמור על אוקיינוס נקי ובטוח לדורות הבאים.
