כמו אֲוָזִי בְּתוֹךְ מִדְבַּר מוּרִיטָנִי הַחֲסַר חַלוֹן, עומדת קהילה הנושאת שפע של ירק והבטחה לעתיד: מעדן א-אל-עְְרַן (Maaden el Ervane). המקום מבוסס על עקרונות של חיים קהילתיים ואקולוגיה, ומעיד על החזון הרחב של מייסדו, המדריך הרוחני הסופי מוחמד לחמי סידינה. זוהי עדות לחזון שבערה בו להקים מקום שבו שוויון, אחווה וקיום עמל אינם רק אידיאלים אלא דרך חיים של ממש.
הקהילה, שהחלה את דרכה בשנת 1975 כשטח פאר קטן ונדיר, התפתחה במהרה לכפר מלא חיים, המתגרה בתנאי המדבר הקשים ומוכיח שהשמיים אינם הגבול היחיד לשאיפות. המקום משדר בכל דרכו את ההוויה של מאמץ, אמונה ואופטימיות וברשויות מקומיות ורבות המשמשות כהוכחה לניצחונות הקטנים והגדולים שביצירה משותפת.
הקמת מעדן א-אל-עְְרַן
מיום היווסדו, סידינה הבין את החזון הברור שלו: קהילה בה שוויון, אחווה, סובלנות ועבודה קשה אינם רק ערכים, אלא דרך חיים של ממש. הכפר, ששמו פירושו "הארגז של הידע", הוא למעשה מונומנט פתוח לאורח הרוח של דרשה שנפטרה לפני יותר מעשור. זהו מקום שמזמין להביט על תנועת החיים בו כלקוח תכוף מיידית של תרבות של שותפות, של מסירות ושל אחריות משותפת לפרנסתו ולהתפתחותה של הקהילה.
התושבים כמו ג'יבריל ניאנג, שהגיע מסנגל לפני חמישים שנה להקים נישואים בין-גזעיים עם בת של סידינה—מעשה שנחשב פעם לבלתי אפשרי—מספר על היחס שקיים במקום: "יש שוויון. אין מעמדות, אין גזעים… כולנו אחים." החיים היומיום מתנהלים על בסיס קבלת החלטות קולקטיבית ומאמץ משותף, כאשר בערבים משקיעים בלבנות את התוכניות לעבודה שלמחרת—בין אם חפירת באר, סלילת דרך או שתילת דקלים.
בזכות רוח שותפות זו, הוקמו סכר קטן, נוצרו שדות, הוקמו בית ספר ומרפאות קהילתיות שהפכו את מעדן לעצמאי מבחינה כלכלית ומשקית. כל אלה עומדים הודות לנחישות של הקהילה לתת מענה לצרכים שלה בעצמה.
שיטות חקלאות בר-קיימא וחקלאות משגשגת
מעדן הפך לגן עדן ירוק בזכות המחויבות של תושבי הקהילה לחקלאות בת קיימא. הוחלפו דשנים כימיים בקומפוסט שהוכנס בשיטות חקלאות אורגניות שהכניס פייר רביה, וחלק ממערכות ההשקיה שהופעלו על ידי דלק הוחלפו במערכות סולריות. הקרקעות הפוריות בכפר הולכות ומצטברות, והרוח הטבעית מסייעת לניקוי השדות מהחול ומאפשרת גידול של עגבניות,פלפלים, גזרים, בצל וד watermelon.
פוגש חקלאי כמו מוחמד וויד, שמציג את היבול שהושג באמצעות טכנולוגיית ההשקיה בטפטוף—טכניקה שלמד, מבין כמה היא חשובה ליישוב המדברי—מבין עד כמה זה משמעותי שזו טכנולוגיה שהוטמעה במקום. "אני לעולם לא אעזוב את מעדן. אין מקום כזה," הוא אומר. הפעילות החקלאית הפכה את מעדן למרכז של תיירות חקלאית, והרבה כפרים בסביבה אינם עוד תושבים, אך מעדן ממשיך למשוך מבקרים.
במבט כולל, מעדן א-אל-עְְרַן מייצג הרבה יותר מכפר פשוט—הוא מהווה מודל עתידי, חזון של חיים סביבתיים וקיום משותף, שבו אפילו בלב המדבר יכולים לינוק א oasis ירוק שפורח ומביא לחיים, לא רק בצמחים אלא גם בשוויון, בערכים של שותפות ובקיום של חיים טובים יותר.
עקרונות החקלאות הקיימת והמיומנויות שנרכשו
החברה בכפר אימצה שיטות של חקלאות אורגנית עם דגש על קיימות, כשהעיקר הוא שימור המשאבים והפחתת הפגיעה בסביבה. אחת השיטות המרכזיות היא קומפוסט—שיטת מחזור טבעית שמחזירה את החומר האורגני הקרס לתוך הקרקע ומעשירה אותה בחומרים מזינים, במקום דשנים כימיים מזיקים. כך גם משפרים את מצב הקרקע וגם תורמים להגן על איכות הסביבה, תוך הפחתת ההשפעות השלילות של דשנים כימיים מורכבים.
בנוסף, הוחלפו מנועי הדשן שמונעים את מערכות ההשקיה לדודי שמש, שמספקים אנרגיה מתחדשת ומונעים את תלות המ indefiling האנרגיה הלא מתחדשת. מערכות ההשקיה בטפטוף, שהותאמו במיוחד לסביבת המדבר, שומרות על כל טיפה של מים ומספקות את כמות המים המדויקת שכל צמח זקוק לה, מה שמאפשר חקלאות יעילה ומותאמת לתנאים הקשים של המדבר.
שיטת ההשקיה בטפטוף
המערכת לראיה של השקיה בטפטוף מאפשרת הפניית מים ישירה לשורשי הצמחים, שמירה על שמישות המים וחיסכון ניכר בכמות המים הנצרכת. טכנולוגיה זו חיונית במיוחד בסביבת המדבר, שבה כל טיפה של מים חשובה, ומבטיחה שהגידולים יקבלו את הכמות המדויקת הדרושה להם לצמיחה מיטבית.
המסלול להעצמת הנשים: מכונת טחינת חינה
היוזמה גם יצרה מקור הכנסה נוסף לנשות הכפר—הקמת מכונת לטחינת חינה. בזמן שלא עבדו בשטח, תפרו, או עסקו במסחר, הן יכלו לעסוק בטיפול בצמחי החינה המקומיים ליצירת מוצרי קוסמטיקה, תוצר שהעמיק את הכלכלה המקומית והעצים את מעמד הנשים בחברה. דרך זאת, נשים שיפרו את מצבן הכלכלי והתגבשו כחלק בלתי נפרד מהחיים החברתיים והכלכליים של הכפר, תוך שמירה על מסורת עתיקה של טיפוח הטבע והרוחניות.
