נוגדי חמצון: לוחם בריאות או סיכון לסרטן? איך הם משמשים ככלי נשק במאבק נגד ההגנה החיסונית של הגוף בישראל

נוגדי חמצון: לוחם בריאות או סיכון לסרטן? איך הם משמשים ככלי נשק במאבק נגד ההגנה החיסונית של הגוף בישראל

16 בנובמבר 2026

מחקר בעכברים מוכיח כיצד סרטן משתמש במערכת ההגנה החיצונית שלו כדי לחמוק מהמערכת החיסונית. בעוד שתוספי נוגדי חמצון נחשבים בדרך כלל לגיבורים בשמירה על הבריאות, מחקרים חדשים מגלים כי חלק מהגידולים משתמשים בהם ככלי הגנה, ומסתירים את עצמם מפני ההגנה החיסונית. חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת אוגרנה לבריאות ומדע סיעודי גילו כי תאי סרטן משחררים כמויות גדולות של חלבון אנטיאוקסידנטי הנקרא פרוקסירודוקסין 1 (PRDX1), המשמש כנוגד חמצון עיקרי. תפקידו של PRDX1 הוא לספוג מולקולות חמצן ריאקטיביות (ROS), שהן קריטיות לתפקוד תאי T – תאי המערכת החיסונית שאחראים על הריסת תאים סרטניים. מחקר זה פורסם בכתב העת Science.

כאשר הצוות הסיר את PRDX1 מתוך גידולי עכברים, חלה עלייה בפעילות המערכת החיסונית והגידולים נהיו פחות אגרסיביים. חלק מהגידולים שנהגו לעמוד בפני טיפולים אימונותרפיים הפכו למהירים יותר להגיב לטיפולים אלה. ממצא חשוב זה נוגע לחולים רבים שסובלים מחוסר תגובה לטיפולי החיסון המודרניים, בהם מעכבי נקודות בקרה המנטרלות את אותות הבלימה שמפעילים חלבוני PD-1 ו-PD-L1 על תאי חיסון. טיפולים אלו שיפרו בצורה משמעותית את הטיפול במלנומה, בסרטן הריאה ובגידולים אחרים, אך עדיין קיימת תמותה רבה וסרבנות לטיפול.

המחקר מציג את הרעיון כי תאי סרטן משדרים הגנה באמצעות פרוקסירודוקסין 1, שנועד לספוג מולקולות ROS החיוניות להפעלת תאי T. תהליך זה למעשה דוחה את ההדלקה הפנימית של מערכת החיסון ומונע ממנה לגעת בתאים הסרטניים.

במחקר בוצע שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו עריכת גנים באמצעות CRISPR, בה הצליחו החוקרים ליצור תאי סרטן בעכברים שאינם מייצרים את PRDX1. תוצאה מפתיעה הייתה שכאשר תאי הטי של העכברים נרטבו מחשש לPRDX1, חלה תגובה חיסונית חזקה יותר והגידולים גדלו לאט יותר, ואף אחת מהגידולים, לפחות במודלים מסוימים, נזרקה על ידי המערכת החיסונית באופן מוחלט. במחקר אחד במודל מלנומה, כל הגידולים שוחזרו על ידי המערכת החיסונית והודחו ליחידים, והם הראו תגובה חיובית גם בטיפולי חסימה של נקודות בקרה. מחקר נוסף הראה שביטול תפקוד תאי T הכחיד את היתרון שנצבר, כלומר הפעולה עברה במערכת החיסון.

החוקרים מצאו גם כי תאים סרטניים מגדילים את רמות PRDX1 ככל שהם מתפתחים תחת לחץ חיסוני, מה שמציע כי זהו כלי שנוסף לרשימת המנגנונים שהגידול משתמש בהם כדי להימנע מההגנה החיסונית.

המחקר כלל גם בדיקות על תאים סרטניים בבני אדם באמצעות שלוש שיטות: ניתוח חלבוני סרטן במעבדה, פעילות גנים באלפי גידולים אנושיים, וזרימת נוזלים מתוך גידולים שנוצרו בניתוח. כולם מצאו כי גם בגידולים של בני אדם קיימת הפרשה של PRDX1.

עם זאת, הממצאים הם עקיפים ולא מראים עדות חותכת לכך שהטיפול ישפיע באופן ישיר על חולים. רופא אונקולוג ב-Harvard Medical School, איליאס שאין, מסכם בטוויטר כי הנתונים המבוססים על מודלים של עכברים אינם בהכרח משקפים את המצב בבני אדם ומבקשים לבצע מחקרים קליניים נוספים כדי לבדוק את האפשרות שבעזרת התערבויות כאלו ניתן להגביר את היעילות של טיפולי החיסון הקיימים.

למרות שחשיפה לאנטיאוקסידנטים נקשרת לעיתים לעלייה בסיכון לסרטן, מחקר זה מדגיש כי הנוגדי חמצון הטבעיים שבתזונה, כמו גם תוספי תזונה, אינם אלא חלבונים המיוצרים על ידי הגידול עצמו ותפקידם להפוך את הסביבה האנושית לבלתי ניתנת לחדירה חיסונית. לכן, אין סיבה להפסיק לצרוך מזונות עשירים בנוגדי חמצון, כמו פירות וירקות, בהתאם לעקרונות התזונה הבריאה והמאוזנת. עם זאת, לחולי סרטן מומלץ ליצור עם הצוות הרפואי שיקול דעת בנוגע לשימוש בתוספי תזונה, שכן חלקם עשויים לגרום לאינטראקציות עם טיפולים מקומיים או מערכתיים.

החוקרים מדגישים שהשאלה המרכזית היא כיצד להרחיב את ההצלחה לאזורים שבהם הטיפולים אינם יעילים כיום. מחקרים קודמים מראים שתאי T שמודרכים לייצר יותר ROS באמצעות אנזים בשם NOX2 מצליחים לתקוף גידולים ביתר יעילות במודלים של עכברים. עוד הם מציעים כי חסימת תהליך ה-PRDX1 – שאיבה של החמצון מהסביבה הגידולית – עשויה להוביל לעליית יעילות טיפולי החיסון הגדולים יותר. אפשרויות טיפול עתידיות כוללות פיתוח תרופות שמנטרלות את PRDX1 המופרש בגידולים, טיפולים שמגבירים את רמות ה-ROS בתוך הגידול, ותאי T מהונדסים לעמוד בפני המגן של התאו-אוקסידנטים. רובר Eיל מאוניברסיטת Oregon Health & Science University מציע שהתחום יכול להתפתח לכיוון של תרופות המיועדות לתמוך בהפעלת התאי הטי, בדומה למה שנעשה כיום בטיפולי אימונותרפיה.

השלב הבא הוא להרחיב את הניסויים למודלים נוספים של סרטן לפני שמתחילים ניסויים קליניים בבני אדם. תוצאות אלה יכולות לסלול את הדרך לפיתוח תרופות חדשניות הממוקדות במנגנון החדש ומציעות תקווה חדשה לחולים הסובלים מסרטן עמיד לטיפולים.

מה שהקוראים שואלים:
מה גילה המחקר? שהתאים הסרטניים מפרישים את הפרוטאין PRDX1 המסוגל להסיר מולקולות חמצן ריאקטיביות החיוניות להפעלת תאי T.
מה קרה כשסירבו את PRDX1? בעכברים, תאי T הפכו למנוהלים יותר והגידולים גדלו לאט יותר, וחלק מהגידולים שהיו עמידים לטיפולים חיסוניים קיבלו תגובה חיובית.
האם זה רלוונטי לבני אדם? הנתונים שנאספו מגידולים אנושיים מצביעים על שחרור PRDX1 גם באנשים, אך המיקרו-אפקטים על הטיפול עדיין לא נבחנו בבני אדם.
האם עליי להפסיק לאכול מזונות עשירים בנוגדי חמצון? לא. המחקר לא בחן את התזונה, ומזונות כאלה חשובים לתזונה בריאה ומגוונת.
מה בנוגע לתוספי תזונה? המחקר אינו מוכיח כי תוספי התזונה גורמים לסרטן, ולכן חשוב להתייעץ עם הרופא לפני שימוש במינונים גבוהים או תוספים מסוימים.
מתי ייתכן שיהיה זמין טיפול כזה? לא בקרוב. עדיין אין טיפולים שממוקדים ב-PRDX1 שנבדקו בבני אדם, והמחקר הינו בשלב הביניים.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.