מחאת גרטה תונברג נגד פלסטין נכשלה: הפעילה השוודית השתמשה בתמונה של שבוי ישראלי שנחבט בידי חמאס בפוסטר אנטי-ישראל

הסערה סביב תמונה המתעוררת סערה במסגרת פעילות אקולוגית

הפעילה השוודית למען הסביבה, גרטה תונברג, עברה לאחרונה ביקורת מחודשת בעקבות שיתוף פוסט באינסטגרם שעסק באסירים פלסטיניים, ושבו ליד תמונתUvatar David, חייל ישראלי שנחטף בידי חמאס. התמונה, שצולמה מקטע וידאו שבו נראה דוד במצב מצוקה ברור, עוררה כעס גדול מבני משפחתו ומאנשים אחרים שביקרו את השימוש בה בטווח הנוכחי, בטענה שהיא מטעה ולא הולם את ההקשר. למרות שהסטארט של התמונה המחלוקת הוסר מאינסטגרם, צילום מסך של הפוסט ממשיך להסתובב ברשתות החברתיות ולשמר את הדיון הציבורי סביב הנושא.

הפוסט הועלה במקור על ידי אקטיביסטית יאסמין עקר, שהייתה על סיפון משחתת הסולידריות לעזה, ושותף באמצעות תכונת "שיתוף פעולה" באינסטגרם, שמאפשרת פרסום בו זמני בחשבונות רבים. בפוסט הופיעו כמה שקופיות שהציגו את הטיפול באסירים פלסטיניים, אחת מהן כללה את התמונה של דוד, שנלקחה ככל הנראה מחומר וידאו של חמאס שהופץ ביולי. חלק מהכיתוב קבע: "הסבל של האסירים הפלסטיניים אינו נושא של דעה — זהו עובדה של אכזריות וחוסר אנושיות."

התנגדויות ראשונות ומשפחתו של דוד

בני משפחתו של דוד היו מהראשונים שהביעו מחאה. אחותו, יעל דוד, אמרה: "צריך לעשות חקר לפני שמפרסמים משהו שלא מבינים בו." המבקרים טענו שהוספת התמונה מטשטשת את הגבול בין קידום אקטיביזם לבין הפצת מידע שגוי. עד לעדכון האחרון, תונברג לא התייחסה פומבית לעניין זה.

התמונה והתגובות הקולניות

הסערה התעצמה כאשר התמונה נראתה כמכבידה על חוויות סבל שונות — אחת של חייל שנחטף ואחת של אסירים אחרים. מהObserverים נמסר כי חוסר הבהירות הזה פגם בהעברת המסר הרצוי ויצר בלבול בקרב עוקבים רבים בנוגע לזהות המופיע בתמונה.

מומחי רשתות חברתיות מציינים כי אקטיביזם המבוסס על תצלומים חזותיים עוצמתיים יכול להיות יעיל אך גם מסוכן. שימוש בתמונות רגישות ללא הקשר הולם עלול לעוות את ההבנה ולפגוע באמינות. המבקרים טוענים כי היעדר תיאור שמזהה במפורש את דוד תרם להפצת מידע שגוי וגרם נזקים מיותרים.

אמנם הסטארט של התמונה אינו נראה עוד באינסטגרם של תונברג או בחשבונות אחרים, אך צילום מסך שנלקח על ידי משתמשים ממשיך להתפשט. ההפצה המתמשכת של התמונה כואבת את משפחתו של דוד, שטוענת שהשימוש מחדש בה מעלה שאלות אתיות בנוגע להסכמה ולטיפול בתמונות של בני אדם שנחטפו או נפגעו.

שגיאה בזיהוי והאחריות בדרך

המקרה מבליט את הסכנות הקיימות בשיתופי פעולה מקוונים, שבהם פוסטים משותפים עלולים להתפשט במהירות לפני שעוברים בדיקת אימות יסודית. דמויות ציבוריות כגון תונברג מקבלות ביקורת חריפה יותר כאשר הן מחזקות חומר שמקורו באחרים, במיוחד בסכסוכים פוליטיים טעונים כמו המלחמה בין ישראל לחמאס.

נוסף על כך, הוא מעלה שאלות באשר לאחריות בקמפיינים דיגיטליים. רשתות חברתיות מאפשרות לאקטיביסטים להגיע מיידית למיליונים, אך כל טעות קטנה באימות יכולה לגרור השלכות תדמיתיות רחבות היקף. לאחר שתמונה מתפשטת באינטרנט, היא עלולה להמשיך ולשמש ככלי להפצה אינסופית, פעמים רבות מנותקת מההקשר המקורי שלה. התגובה לפוסט של תונברג הרחיבה את הדיון מעבר לרשתות החברתיות, ונדונה על ידי עיתונאים, פוליטיקאים וגורמים לזכויות אדם.

הלקחים המעסיקים לגבי אקטיביזם מקוון

האירוע משמש כתזכורת לחשיבות האחריות שכרוכה בהשפעה העולמית. עבור קמפיינרים נוספים, הוא מדגיש את הצורך בדיוק, שקיפות וזהירות כאשר מפרסמים תכנים הקשורים למשברים הומניטריים. המקרה משיב לדיון מחדש את נושא האתיקה באקטיביזם והסכנות בשימוש בסבל בעולם האמיתי כדי להמחיש מסרים פוליטיים. בסביבה דיגיטלית שבה קידום מהיר יותר מאימות, חווייתה של תונברג מראה כי האופן שבו מונח המסר חשוב לא פחות מן המטרה.