טיהור הכלבים המרתיע במרוקו: הרעלות, יריות ושריפות זורעים זעם לקראת מונדיאל 2030

טיהור הכלבים המרתיע במרוקו: הרעלות, יריות ושריפות זורעים זעם לקראת מונדיאל 2030

19 בפברואר 2026

מרוקו עומדת בפני ביקורת קשה על פעולות ההריגה של כלבי רחוב הקשורות preparations לקראת מונדיאל 2030. פעילי זכויות בעלי חיים מדווחים על כלבים שנפגעו באמצעות הרעלה, יריות ושריפות חיות בזמן ניקיונות רחובות בערים כמו מרקש ופז. סיפור אחר שהתפרסם בתחום מדגיש את ההאשמות נגד מרוקו ביחס לטיפול בכלבי הרחוב, הכולל תיק של 91 עמודי תמונות שהוגש למארגני האירוע, בעקבות גידול הקריאות לפעולה הומאנית.​

המניעים מאחורי הטיהור של כלבי הרחוב במרוקו

כלבי רחוב התפרסמו מזה זמן רב ברחובות מרוקו, ונחשבים על ידי הרשויות כמפיצי מחלות ומפריעים לתרבות התיירותית במדינה. הכתבה מתארת קמפיין חדש שנמשך כמה שבועות, בו כלבים מובאים למות מר חריף במטרה להכין את המדינה לטורניר שייערך ב-2030, בשותפות עם ספרד ופורטוגל. תהליך ההריגה מתבצע באמצעות עיכוב של החלק האחורי של הצוואר, הרמה על משאיות, והזרקת רעל, ירי, או אפילו רעב ואחר כך שריפה חיה. הגופות נערמות לקבר המוני, Often qay are left visible in public spaces, creating תמונות שמפריעות לתושב ולילדים כאחד, לטענת פעילים.​

מרקש מושכת את תשומת הלב כנקודה קריטית, שם תיארו עדים כ"מרכז הריגה". מחסנים כוללים ווים לתליית בשר ותוכננו לזרימת מים קלים לניקוז מהשטחים, מה שמאפשר תהליך יעיל של הטיפול בכלבים שנתפסו. מנגנונים אלו מקושרים למטרות רחבות יותר: לסלק את הצוותים של כלבי הזוללות מהדרכים הסובבות לאצטדיוני העתיד, המלונות ואזורים המיועדים לאוהדים. הלחץ הבינלאומי להבטחת רווחת בעלי החיים מעלה את ההשערות שהגברת ההרג נובעת גם מאירועים גדולים אחרים וסתתי עבר, שבהם כלבים נעלמו בן רגע. לאחר שהמועמדות של המונדיאל של 2024 אושרה, קצב ההרג הניע במהירות — על פי התיאורים המודיעים, כ-3 מיליון כלבים ברחבי הארץ עלולים לסבול, כלומר כמעט כל אוכלוסיית הכלבים הנטועה, כולל חתולים שנכללו בפעולות הניקוי.​

המאבק אינו מוגבל לעירוניות בלבד; באזורים הכפריים, משאיות הובילו את החיות בלילות לשרפות או למכונים מזויפים המשרתים כאתרי הריגה. חוקים חדשים אוסרים על אדם שמזין רחובות, ומסרו את הטקטיקות מלהיות אקראיות ולרמוס הפחות גלוי — תמונות שמתפרסמות על ידי ארגוני רווחה מראות כלבים כהים ונסחטים מרעל סטריכנין, שאושר לא בשימוש ומבואס על ידי החברה, ומציגים מראות של ירי פומבי. הרשויות מגדירות צעדים אלה כצעדי בריאות הציבור, אך ההיקף והשיטות מציבים ספקות ומעוררים דיון ציבורי על האם מרוקו ממהרת להציג מראה יפהפה בכל מחיר. עדים בפז מתארים רחובות שהיו פעם פעילים בנביחות, וכעת שקטים מחריד—מלבד קולות ירי מרחוק שנשמעים בלילות.​

דרישת העולם להבאת לסיום את הטיהור של כלבי הרחוב לקראת מונדיאל 2030

המעמד של מונדיאל 2030, שהוכרז כבר בשנת 2024, מגדיל את העניין של העולם בכלבי הרחוב במרוקו בעת שהמדינה בונה את התשתיות לאירוע. הנתונים המספריים מצביעים על מעל ל-3 מיליון בעלי חיים, ומפעילי זכויות בעלי חיים טוענים שהמספר משקף כ-99% מהכלבים, במטרה "להסיר דימוי שלילי" לתיירים, לתקשורת ולמעריצים. המחסנים במרקש מפשילים את הטרמינולוגיה של הטיפול, ומשאיות מגיעות עמוסות בכלבים שנחסמו בצווארם, המיועדים למקבים או לירי. הפעולות נעשות בשקט יותר באזורים תיירותיים, בהם נעשות משמרות בלילות ומסתירות את ההרג, אך התוצאות נראות באכלוס הרחובות ומקומות הקבורה החדשים.​

ההיקף הוא עצום: סיורים עירוניים כמו בקזבלנקה משקפים את קצב העבודה במרקש, בעוד שאוטובוסים כפריים מובילים את ההכרח של ההסרה המונית ל"קברים" המוניים. תיעודים מ־IAWPC מצביעים על תבניות של ההגברה, עם עדויות המתעדות את ההקפצה של הפעולות בזמן שהמועמדות זוכה באישור. גם חתולים מצטרפים לרשימה באזורים מסוימים, כשהם מיועדים להישלף כבני הערובה במאמץ לשמור על הרחובות נקיים. דיווחים מקומיים מחודש שעבר, שהוזכרו בכתבה, מציגים תמונות של מחסנים מטופלים היטב, כאשר הרצפות נשטפות לנקות את ההזמנות הבאות, כמו שהיו לפני אירועים עולמיים, בהם הכלבים נעלמו באופן שקט וללא טיפולים עתידיים.​

הפגיעות של קהילות ניכרות מחוץ לקטל, התופעה שהשפיעה על ילדים ש Witnessed ההוצאות להורג, והגופות נראות לעיני הקהילה, מייצרות אווירה של פחד, במיוחד לקראת אירוע גדול. חוקים אנטי-האכלה שנחקקו עושות עונשי מאסר של עד שישה חודשים על מעודדים, ומקדמים ניתוק מיידי של בעלי החיים, גורמים לתחושת ריחוק שיכולה בנקל להפוך לייבוש מוחלט של מערכות אקולוגיות שפעילו אותן בעבר. מדיה עולמית מעוררת את סיפוריהם של הכלבים המומתים לקראת מונדיאל 2030, ומעלה את השאלה האם ההדגמה של ההילה של האירוע מצדיקה את הסרת כלכלית רחבת היקף של הכלבים והחתולים. עדכונים מחודש פברואר מדגישים שהפעולות ממשיכות במסלולים חדשים, עם ירי בשקט ועם קברים שנחפרים מחדש.​

האשמות נגד FIFA והקריאה לפעולה

באמצע הדיון על האשמות כלפי FIFA על ההרג של כלבי רחוב עומד תיק בן 91 עמודים, שמכיל תיעוד מזעזע של תמונות של טבח, המוגש למארגני הוועידה. הוא מתאר את הכלבים כשהם קשורים על ווים, נופלים קורבן לירי המוניים, ונסחטים במקומות שוממים, כשהאש והלהבות שורפות את השרידים, וחלק מהכלבים מתים מרעילות אכזרית. ארגון IAWPC מביע חשש כי despite הפגישות שהתקיימו במשך שנים, ההנהלה של FIFA מסרבת להתייחס לבעיה או לפעול לשינוי. הארגון מאשים את הוועדה על תעודות של אירועים קודמים, שבהם כלבים נעלמו באורח פלא.​

FIFA טוענת כי היא משתפת פעולה עם הפדרציות המקומיות במרוקו, ומצביעה על התחייבויות לבתי חולים לטיפול ואילוף של כלבים, לצד חוקים חדשים המסדירים את הטיפול הכלב. ועדיין, אין הוכחות להשהיית או להפסקת הפרקטיקות, וגם לא תכניות הרגעה קונקרטיות של המועצה. ג'יין גודאל בפסיקה שיזמה את הקריאה להשהות את הטורניר אם ההרג יימשך, ומפעילה לחץ ציבורי על מארגני הוועידה. הרשויות מציינות כי השקעו משאבים בתוכניות בקרת אוכלוסין לאחר 2019, אך העולות מהשטח מראות תוצאות הפוכות — כספים מבוזבזים ומוסדות נכשלים בהקפאת ההתרבות של הכלבים.​

אפשרויות מבודדות יוצאות באמצעות שיטות של סירוס והחזרה, בדומה למה שנעשה באירועים אירופיים קודמים, כמו היורו, שממעטים את גידול האוכלוסייה בלי צורך בקברים. מקלטי חיות יכולים להיקלט בזרמי ההסרה או בשורה של פרויקטים בבתי ספר, לתזמרות תוכניות שמכוונות להפחתת מזון ולטיפול הומאני. פעילים דורשים ממשלת FIFA לשלב חינוך ובריאות במהלך ההגשות — על מנת להבטיח חקיקה תקינה ולהעמיד לדין כל הפרה של ההתחייבויות. עצומות נשלחות על ידי תומכים, כולל של השחקן מארק רופאלו, שקראו לעצור את ה"פשלות המוסריות". השגרירות המרוקאית מכחישה את ההאשמות להמון תכניות הריגה, בטענה שהפעולות הוסטו לשיקום אתי לאחר שינויים שהוכנסו בשנת 2024, אך תיעודים חדשים מראים כי משמרות פועלות באין מפריע וקברי ההריגה עודם משמשים.​

התגובות מפעילות תנועות חברתיות ויוזמות ממרכזי הפרסום, הקושרות בין ההאשמות של FIFA על הריגת כלבים למוסריות בטיול תיירותי. חוקי עונשין חדשים מגבירים עונשים על חמלה, ומרחיקים מבקרים שמביאים מזון, בעוד שכלבים נשארים רעבים בפומבי. הפערים באכיפה נמשכים—חוקות קיימות, אך לירות נמשכות, ומעמידות את אתגרי ההנהגה של הטורניר: להחליט האם להעדיף את המופע או את הרחובות נטולי סבל. הראיות מחדדות את הצורך בפיקוח ובקרה, והמהלך של השלטונות תלוי בקיום רפורמות ואכיפת החוק בכל נסיון להבטיח תקינות ההיערכות. השאלה עומדת לדיון קשה, כשהתחלת המשחק קרובה ודיון ראשון מוביל ללחצים נוקשים על כל המשתתפים.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.