בעוד שמלכי הטרף הפרועים בעולם חזרו לשגשג, המספרים שלהם עלו בשיעור של יותר מ-70% בין שנת 2010 ל-2025, מ-3,200 לכ-5,700 חיות, כך עולה מדוח "העולם בחיי הכדור" של ארגון WWF משנת 2026 שפורסם ב-8 באוקטובר. ההחמרה הזו בולטת לעומת הממצאים המרכזיים בדוח, שבהם נאמר שכפופות המינים שחוקרות על ידי המומחים ירדו במינון ממוצע של כ-73% בין שנת 1970 ל-2022, על פי סיכום של WWF-בריטניה.
שני המספרים האלה מספרים סיפורים נפרדים. המספר של 73% מתאר ממוצע ארוך טווח של ירידה בעשרות אלפי אוכלוסיות של חיות בר, בעוד שההתחזקות של האריות והטורפים הגדולים מראה מה יכול לקרות כאשר מדינות מחויבות לשמור על מין בודד וסביבתו.
לקוראים בישראל, יש לכלול בדוח את חצי הכדור הצפוני, שבו אוכלוסיות שנבדקו ירדו בממוצע ב-28%, ומערכות מים מתוקים, שהן מן הנפגעות ביותר בעולם. אזורים אלה כוללים נהרות, אגמים ואזורים לחים האחראים על אספקת מים לשתייה, דיג נמל, וספורט ופנאי בכל רחבי הארץ.
פרשנות נכונה למספר ה-73%
הרבה מהקוראים מבינים בטעות את המספר של 73%. זה לא אומר שהעולם איבד 73% מבעלי החיים שלו, או ש-73% מהמינים הולכים להיעלם, או שבאוכלוסיות מסוימות יש נטייה להתכווץ באופן ממשי, עפ"י הסבר של חוקרת Hannah Ritchie מאתר "העולם שלנו בנתונים".
במקום זאת, מדד "העולם בחיי הכדור" ממוצע את קצב השינוי ב-35,803 מגמות של אוכלוסיות מ-5,790 מיני עופות ייחודיים, שנאספו על ידי החברה הזואולוגית של לונדון. בדיוק חצי מאוכלוסיות אלה ירדו, בעוד ש-43% גדלו ו-7% נשארו יציבות, לפי "העולם שלנו בנתונים". הירידות החדות באותן אוכלוסיות שפחתו מושכות את הממוצע הכללי למטה.
המספר גם לא התדרדר פתאום בחודשים האחרונים – נקודה שנפוצה בדרך כלל בכותרות. המדד היה 73% גם בדוח של 2024, וריטשי כתבה שהשינויים במספר הכותרת בין הדוחות בעיקר משקפים נתונים חדשים שהתווספו, ולא אובדנות פתאומית שאירעה לאחרונה. מעטים מאוד מהמינים כוללים תיעוד שנשמר עד לשנת 1970. מאז 2024, המדד כלל רק מינים ילידים, והדוח של השנה הנוכחית הוסיף מאמץ מוצהר לכלול נתונים מאפריקה, מה שהביא לעלייה של 14% במספר האוכלוסיות והגידול ב-38% במיני היונקים באפריקה, עפ"י "העולם שלנו בנתונים".
הקשר הזה אינו מקל על המגמה. ירידה מתמשכת של כמות כל כך רחבה של אוכלוסיות במשך עשרות שנים היא אות ברורה לכך שהחיים של בעלי חיים משותפים תחת לחץ בכל יבשות כדור הארץ, אף שהאחוז המדויק לא צריך להיות מפורש ככזאת שמבוססת על ספירת בעלי חיים שאבדו בפועל.
איבודים באזורים השונים ובמערכות מים מתוקים
הירידות נבדלות באופן משמעותי בין אזורים גאוגרפיים. על פי WWF-בריטניה, באמריקה הלטינית והקריביים ירדו ממוצע של 95% במספר האוכלוסיות, באפריקה – 80%, באסיה-פסיפיק – 49%, בצפון אמריקה – 28%, ובאירופה ומרכז אסיה – 23%. הדוח מצביע על כך שהשפעות משמעותיות באירופה ובצפון אמריקה התרחשו בעיקר לפני 1970, מה שמסביר את הירידות הקטנות יותר מאז.
החוטפים הקשוחים ביותר היו מינים במים מתוקים, עם ירידה ממוצעת של 85%, לעומת 69% באוכלוסיות על הקרקע ו-59% במערכות ימיות. אובדן בתי גידול, בעיקר עקב התפשטות חקלאית, היה האיום הנפוץ מכולם, ולאחר מכן פגיעות מוגברת, שינוי אקלימי, זיהום, מינים פולשים ומחלות.
בדרום אפריקה, מארגייב דיווח כי הלחצים באזור קונגו כוללים חקלאות, כריתה, כריית משאבים, כבישים וציד בלתי חוקי, וכי אוכלוסיות הפילים הג'ונגליים באפריקה ירדו ביותר מ-60% בשני העשורים האחרונים. נאדג' נזויב אצלה, מנהלת אזורית של WWF לקונגו, אמרה כי "הירידות באוכלוסיות הפילים באפריקה משקפות את הלחצים המגוונים שמוכיחים כי יש צורך לפעול במהירות".
חזרה של אריות ושיקום מינים נוספים
החזרת האריות החלה לאחר התחייבות עולמית בשנת 2010 מצד ארץ הטריטוריות של האריה ללהכפיל את מספרם בטבע, באמצעות סיורים נגד ציד, שמורות מוגנות ומעקב משופר. הדוח מייחס את ההצלחה בחלקו לאין ספור מאמצים באסיה, שבהם הצליחו לקדם את שיקום המינים.
האריות אינן לבד. טונה כחולה-סנפירה, שהופחתה בכ-80% מאז אמצע המאה ה-20 ועד 2010, כבר איננה נחשבת לדיג מופרז, וכמו כן גם הטונה הפאסיפית התאוששה לאחר שנפגעה עד ל-2% בלבד מרמות היערכות לפני הדיג המוגבר. בשנת 2025, סרטנית הים הירוקה הורדה לקטגוריית לחשש מועט, אחרי כ-50 שנות עבודה משותפת.
כמה אוכלוסיות פילים בדרום אפריקה גדלות כאשר הקהילות המקומיות מנהלות ומשקיעות בטבע, אך הפילים בסוואנה אפריקאית נשארים בסכנת הכחדה כללית. לואיז מקרא, חברת מחקר המרכזת את מדדי "העולם בחיי הכדור" מארגון "הזואולוגי בלונדון", ציינה כי "ההישגים משותפים לכולם ומתרחשים בזכות מטרות ברורות, אכיפה, שמורות מוגנות וניהול מדויק של דיג. הצלחות אלה לוקחות עשרות שנים, ולכן ארגוני שמירת טבע מדגישים: פעולה מיידית כואבת פחות מאשר שינוי אחרי שנזקים נגרמים".
קשרים בין מים, מזון ופנאי לקהילות בישראל
הממצאים של הדוח משתרעים גם לתוך חיי ישראל, במיוחד במערכות המים והאקלים במקום, הכוללים את הנהרות והאגמים שבשמם תלויה אספקת מים לשתייה, פעילויות דיג לכל מטרה, תיירות ופנאי. הירידות במינים המושקעים ביותר במים מתוקים כוללות אתSystems כמו נהרות ואגמים שתומכים באספקת מים, דיג מסחרי וספורט, וכן בתי נופש הכוללים חופים ומים טבעיים־מה שמסביר מדוע יש יותר תזוזות במשק המים והסביבה בישראל.
ההצלחה של שיקומים והשקעות בניהול משאבים מראה כיצד החלטות ניהוליות משפיעות על התפרסות המוצרים במקום השולחן שלנו. מגבלות הדיג שנקבעו על ידי גופים בינלאומיים, כולל אלו שמבקעים בארה"ב, סייעו להתאוששות מיתות רבה בעקבות שנים של דיג יתר.
הממשלה והגופים המקומיים בישראל גם מכינים תכניות ומודדים את ההתקדמות בתכנית של קונמין-מונטריאול לשימור המגוון הביולוגי העולמי, הכוללת יעדים לעצור היכחדות מחיים שנגרמה על ידי בני אדם ולשמר לפחות 30% של היבשות, מים מתוקים וימים עד 2030, כפי שדווח. ארה"ב אינה חברה רשמית באמנת המגוון הביולוגי, אך מדינות וארגונים בשטח משקיעות במטרות דומות.
המנהלת הכללית של WWF-בריטניה, טניה סטיל, תיארה את הרגע ככלי מפותח בין המשך תשלום מחיר גבוה של אובדן הטבע לבין האפשרות לתקן. תושבי ישראל המעוניינים לסייע מוזמנים לתמוך בתכניות מקומיות לשימור מים וסביבת טבע, לעקוב אחר הנחיות של סוכנויות שמירת טבע ולבחור במוצרי ים של דיג ניהול בתבונה. התמונה הכללית מצביעה שהירידות בטבע נמשכות באופן חמור, אך ההחזרה של האריות מצביעה על כך שפעולה ממוקדת ועקבית יכולה להחזיר את המצב לקדמותו.
