חיידק במעיים שמזוהה באנשים מייצר חומר שיכול להפחית את כולסטרול ולהקטין את פצעי העורקים בעכברים
מחקר שהתפרסם ב-ทำNature ב-7 באוקטובר מגלה כי חיידק הנמצא באופן שכיח במערכת העיכול של בני אדם מייצר חומר פפטיידיאנקטוניק חומצה, שפועל להורדת רמות הכולסטרול בדם ולהקטנת ההצטברות של רובד שומני בעורקים. החיידק, הידוע בשם Bacteroides uniformis, מייצר חומצה שומנית בשם pentadecanoic acid, שפועלת לחסימת אנזים בכ Liver, המעורב ביצירת הכולסטרול. עיקרי המחקר מצביעים על כך שהחומצה תואמת את פעולתם של תרופות הסטטינים, שנועדו להוריד את רמות הכולסטרול בדם, אך בדומה להן, היא מונעת יצירת כולסטרול בבכישות, ומשפיעה על תפקוד הכבד.
במחקר נערך ניסוי בושיצים שפותחו גנטית להיות רגישות להיווצרות טרשת עורקים, ותזונתם כללה מנות גבוהות של שומן. כאשר הוזנה החיה ב-Bacteroides uniformis חי, נמצאה הפחתה משמעותית בכל רמות הכולסטרול הכולל ו-LDL, והצטמצמות של הפצעי העורקים. יש לציין כי תוצאות אלו לא נבדקו עד כה באנשים.
המחקר מחדד את ההבנה כי חיידקים שמקיימים חיים בתוך מערכות הגוף שלנו תורמים משמעותית בוויסות הבריאות, בדיוק כפי שמיקרובים באדמה ובאוקיינוסים משפיעים על מערכות אקולוגיות. נוסף על כך, המחקר מציע גישה חדשה לאנשים שהפרמקולוגיה הנוכחית לא מצליחה לשמור על רמות כולסטרול תקינות, ומביא אותי לסברה כי בעתיד, ייתכן שטיפולים המבוססים על חיידקים או רכיבים שהם מייצרים – כמו חומצה זו – יהיו חלק מהאפשרויות.
איך חומצה זו משפיעה על תהליך יצירת הכולסטרול?
במערכת הכבד, אנזים שמיוצר ליצירת הכולסטרול נקרא HMG-CoA reductase. כאשר החומצה המיוצרת על ידי החיידק חוסמת את האנזים הזה, הכבד משרה שפע של רצפטורים ל-LDL, המגבירים את סילוקו מהדם. בדיוק כמו הסטטינים, החומצה חוסמת את אותו אנזים, ומזינה את הגוף לייצור רמות נמוכות יותר של כולסטרול.
נוסף על כך, במחקרים בעכברים נמצא כי היזמה של החיידק גם הפחיתה את כמות התאים המפעילים תהליך דלקתי בחיסוני הגוף, הנוטלים חלק בהתפתחות רובדי העורקים ובהתפרקות שלהם. התהליך של דלקת מקושר באופן ברור להיווצרות, להידרדרות ולהתפרצות של רובדי שומנים בכלי הדם.
עם זאת, יש לציין כי תוצאות המחקר לגבי היקף ההשפעה אינן אחידות. בטקסט של Nature, הצוין כי ההפחתה עומדת על כ-50% בעורקים המרכזיים, בעוד שבאחרים היא מוערכת כעשירית או שליש, והפער הזה דורש בדיקה נוספת ואישור מדויק יותר, באמצעות נתונים שבמחקר המקורי.
ממצאים מהניסיון עם משתתפים אנושיים
בנוסף למחקר נעשה ניתוח דנ"א של דגימות דם וצואה של מעל ל-200 משתתפים, והגילויים תומכים באפשרות כי רמות מוגנות של החומצה בגוף קשורות לרמות שומנים תקינות יותר ולסיכון נמוך יותר למחלות לב. אנשים עם רמות גבוהות של שומנים בדם נטלו פחות חומצה זו, ואילו חולי לב נושאים פחות גנים ליצירתה בחיידקים שבמעי.
המחקר התמקד במדגמי צואה שהראו כי במבוגרים עם מחלות לב, שכיחותו של החיידק B. uniformis הייתה נמוכה יותר מזו שבקבוצה הבריאה. יחד עם זאת, מדובר בקשר סטטיסטי בלבד, והוא לא מראה כי לחיידק יש השפעה ישירה על רמות הכולסטרול או על התפתחות מחלות לב, אלא רק על ההשערות וההופעות הקליניות.
המחקר בוצע בחלקו על ידי חוקרים מחריינים שונים, ביניהם המיקרוביולוגית וינג'ינג זאו מאוניברסיטת סאן יאטסן בששן, סין, על פי המידע שנתון ב-Nature. פרטי המומחים, המימון והקרבות המתחרים מפורטים במאמר.
המלצות זהירות מצד חוקרים חיצוניים
בנאום שפרסם ד"ר בן Chen מהמרכז לרפואה קרדיולוגית בויקטוריאני במלבורן, אוסטרליה, שאינו מעורב במחקר, הובהר כי העבודה מראה קשר מעניין בין חיידקים במערכת העיכול לבריאות כלי הדם, אך לא מספקת הוכחות מוצקות לשימוש קליני. מחקרי חולדות ואחרים מדגימים תגובות חלקיות בלבד, והניסויים הקליניים שייאלצו לבדוק את בטיחות ויעילות הטיפול ייקחו זמן.
המוטיבציה קיימת, שכן בחלק מהמקרים, סטטינים אינם מספיקים להורדת רמות הכולסטרול, ואנשים רבים אינם מסוגלים לסבול מינונים גבוהים של תרופות. זה יוצר פתח לפתרונות משלימים במידת הצורך. אם המחקרים יצליחו לאמת את התוצאות, ייתכן כי חולים עם מחלות לב מתקדמות שאינם משיגים את היעדים שלהם באמצעות תרופות קיימות יוכלו להרוויח מהטיפולים החדשים. חשוב להביא בחשבון שכל טיפול פיתוחי דורש בדיקת בטיחות ואישור קליני, תהליך שיכול להימשך שנים.
בהשוואה, ניסויים בבעלי חיים לעיתים מציגים תוצאות אופטימיות יותר מאשר באנשים; לדוגמא, סיימגלוטייד, תרופה שנבדקה בעכברי נקבות מבוגרות, נמצאה מאריכה את תוחלת החיים, אך גם היא צריכה הוכחה באנשים לפני שתוך כדי יוחלפו הנטיות הטיפוליות.
דגשים למבקרים העובדים לקרוא את המחקר
מחקר מסוג: שילוב של עבודה במעבדה, ניסוי על חיות ובדיקות תצפיתיות באנשים, שהתפרסם בכתב עת מדעי שהעומד בביקורת עמיתים. ממצאי המחקר: החומצה שמייצר החיידק הורידה את רמות הכולסטרול והרובדים בעכברים, והמשתתפים הבוגרים שהראו מחלות לב נטלו פחות את החומצה וגניהם המתייחסים לייצורה. עם זאת, לא הוכח במחקר כי החיידק או החומצה עוזרים לאנשים בפועל. פרטים על משך הטיפול ומינון החיות לא פורסמו באופן מפורש, ודורשים בדיקה מעמיקה יותר לפני שמגיעים למסקנות חותכות.
הממצאים לא משנים את ההנחיות הרפואיות, ואינם מצביעים על צורך בהפסקת טיפול בסטטינים או תוספי תזונה המכילים את החומצה, אלא מומלץ לשוחח עם רופא לפני כל שינוי בטיפול. בנוסף, השימוש במזונות עשירים בחומצה זו, כמו מוצרי חלב שמנים, לא הוכח כמקטין את רמות הכולסטרול, והמחקר לא בוחן שינויים תזונתיים.
אספקט המיקרוביום, כלומר המיקרובים במערכת העיכול, מקבל חשיבות הולכת וגוברת. תזונה, אקלים, אנטיביוטיקה ועוד משפיעים על הרכב המיקרובים במעי, ומחקרי קצה מראים כי אובדן חיידקים מסוימים יכול לשנות את חומציות הגוף ולהשפיע על מחלות, בדומה לשינויים סביבתיים באקולוגיה.
השלבים הבאים כוללים אימות התוצאות באורגניזמים נוספים, ולאחר מכן ביצוע מבחני בטיחות ואפקטיביות בבני אדם. הסיכום הוא כי חיידק נפוץ במעי מייצר לעצמו חומר הדומה לסטטין, נחליה מרתקת שלמרות ההבטחות הגדולות עדיין דרושות שנים של פיתוח והרשאה רפואית.
מה חשוב שקורא יידע?
איזה חיידק נבדק במסגרת המחקר?
החיידק שנבדק הינו Bacteroides uniformis, הנמצא באופן שכיח במערכת העיכול של בני אדם.
איך החומצה הזו מפחיתה את הכולסטרול?
היא מייצרת את pentadecanoic acid, שמחסל את פעילותו של אנזים בכבד המעורב ביצירת כולסטרול, בדומה לתרופות הסטטינים.
האם היא הוכחה על אנשים?
לא. בשלב זה, המחקר לא בדק את הטיפול בבני אדם, והקשר בין החומצה לרמות השומנים או מחלות לב נתפס כקשר סטטיסטי בלבד, ואינו מצביע על סיבתיות.
כמה פצעי העורקים התכווצו בעכברים?
לפי התיאור של Nature, ההפחתה עומדת על כשליש בעורקים המרכזיים, אך בפירוט נוסף על אחת המדידות נמענה עד חצי – לכן יש להמתין לאישור הסופי באמצעות הנתונים במאמר.
האם יש להפסיק לקחת סטטינים או לקנות פרוביוטיקה?
לא. ההנחיות הרפואיות לא משתנות בעקבות מחקר זה. יש להתייעץ עם רופא לפני שמבצעים שינויים בטיפול בכולסטרול.
מה הצעד הבא?
המחקרים העתידיים ייוודעו לפעם לבדוק בטיחות ויעילות בבני אדם, באמצעות ניסויים קליניים ומודלים נוספים.
