בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2023, ערך קבוצת העבודה הסביבתית בארה"ב (EWG) בדיקה נרחבת ל-1,700 מוצרים עם מרכיב ההגנה מפני קרינת שמש בשוק האמריקאי. התוצאות מראות ש-6% בלבד מהם מכילים את החומר אוקסיבנזון, לעומת 15% בשנת 2022. ירידה זו נבעה מלחץ ציבורי שהפעיל הצרכנים על היצרנים בעקבות מחקרים שחשפו את הקשר בין שימוש בחומרים אלו לבין השפעות שליליות על הבריאות, לרבות הפרעות במערכת ההורמונלית, קצרים בהיריון, משקל לידה נמוך לתינוקות, שינויים הורמונליים בגברים, ירידה במפלס הטסטוסטרון בקרב נערים ומתפתחות סיכונים למחלות כגון סרטן השד ואנדומטריוזיס.
עם זאת, אמילי ספילמן, מנהלת תכנית ב-EWG, מזהירה כי מחקרים מדעיים מצאו שגם חומרים נפוצים אחרים, אובובוזון ואוקטינוקסאט, משפיעים לרעה על הבריאות באופן משמעותי. הסיכונים הללו טרם קיבלו תשומת לב תקשורתית מספקת, והיצרנים ממשיכים להשתמש בכמויות גבוהות מהרגיל של חומרים אלו במוצרים קוסמטיים כגון קרמים, תמרוקים, בשמים ועוד.
מדוע משתמשים בחומרים אלו?
כדי להגן על העור מקרינת השמש, מוצרי טאץ' משמשים בדרך כלל שני סוגי סינונים מקרינת UV: סינונים אורגניים (כימיים) וסינונים בלתי אורגניים (מינרליים, פיזיים). הסינונים האורגניים סופגים ומסייעים להפיכת קרני ה-UV לחום, בעוד שהבלתי אורגניים מבהירים ומפזרים אותן. חומרים כמו אובובוזון ואוקטינוקסאט מיועדים לספק הגנה ספציפית מקרינת UVA או UVB, ולכן לעיתים משולבים ליצירת הגנה כוללת. מחקר תאילנדי, שבחן 312 קרמים ו-1350 מוצרי קוסמטיקה, העלה כי אוקטינוקסאט הוא החומר הנפוץ ביותר לסינון UVB, ואובובוזון הוא הנפוץ ביותר לסינון UVA.
הגבלות רישוי ואישור באירופה ובארה"ב
בין אם באירופה ובין בארה"ב, ה-FDA והאיחוד האירופי מאפשרים שימוש ברשימה מסוימת של חומרים להגנה מקרינת שמש. באיחוד אירופה אושרו לשימוש 30 חומרים, בעוד שבארה"ב הוכרו רק 16. עם זאת, באירופה קיימת רגולציה מחמירה יותר על כמות החומרים המותרים בכל מוצר, ולכן רוב הקרמים שבארה"ב לא יעמדו בדרישות הייחודיות של ה-EU. נכון לעכשיו, ה-FDA מתייחס רק לטיטניום דיאוקסיד וזינק אוקסיד כחומרים בטוחים בכללי, בעוד שהשאר מחכים לבדיקה מעמיקה יותר כדי לקבוע אם הם בטוחים לשימוש (GRASE – מקובל ככלל בטוח ויעיל).
סיכונים בריאותיים: הורמונים ומחלת הסרטן
ה-FDA חזר והביע דרישה למידע נוסף מחברת הייצור לאחר שמחקריהם גילו כי אוקטינוקסאט, שנמצא על פי EWG בכ-300 מוצרי קוסמטיקה, נמצא בדם ברמות גבוהות פי 16 מהסטנדרט המאושר על ידי ה-FDA. אובובוזון, שנמצא ב-600 מוצרים מ-130 מותגים, זוהה בדם ברמות גבוהות פי 9 מהגבול המותר.
שרי דוואל-ג'ונס, דוברת ה-FDA, מציינת כי חומרים אלה חודרים לדם ומצליחים להימצא בנוזלים בגוף כמו חלב אם, שתן spawningזרם. הם גם נמצאים במי ביוב, גם לאחר טיפול, ויש לכך השלכות על צמחי מזון המושקים בהם, על ה-DNA שלהם ועל היכולת שלהם לגדול. העובדה שאוקטינוקסאט ואובובוזון יכולים לחדור לזרם הדם, חלב אם, שתן ושלל נוזלי גוף היא מדאיגה במיוחד, בשל הקשר המובהק בין חומרים אלה לבין בעיות בריאות כמו סרטן השד, הפרעות במערכת ההורמונלית, השפעה על המערכות העצבים והעצבים, ופגיעה באברי הרבייה הכוללת ירידה בכמות הזרע, הורמונים כמו אסטרדיול ופרוגסטרון, ופגיעות במבנה ומשקל של איברי המין.
הדילמה במניעת חשיפה לקרינה ומניעת סיכון בריאותי
בעוד מחקרים רבים מעלים שיקולים של סיכונים כבדים מחומרים אורגניים סינוני UV כמו אובובוזון ואוקטינוקסאט, רוב המדינות מעודדות את השימוש בהם בסטים מסוימים, מלבד מדינות כמו הוואי, איי הבתולה, פאלאו, אראובה ובונייר. הסיבה המרכזית היא ההכרה שהשימוש בתכשירים אלו חיוני לשם הגנה מפני סרטן העור, שכן מקרי סרטן עור הם בין השכיחים ביותר בקרב אוכלוסייה לבנה, ומחלות מסוג מלנומה עלו בארה"ב ב-320% מאז 1975. קרוב לאחוז מהאוכלוסייה האמריקאית צפוי לפתח סרטן העור בחיים, ו-80-90% מהמקרים מקושרים לקרינת השמש. לכן, שוק תכשירי ההגנה מפני שמש צפוי לגדול מ-11.6 מיליארד דולר בשנת 2018 ל-24.4 מיליארד עד 2029. מומחי בריאות ברחבי העולם מפצירים באנשים להשתמש בקרם הגנה יומיומי כדי להפחית את הסיכון לסרטן העור.
בעיה נוספת: תמרוקים מריחניים והחשיפה לחומרים מזיקים
הוספת חומרים פיזיים ואלרגניים לתמרוקים, לרבות בשמים, מוסיפה מימד נוסף לבעיה. חומרים אורגניים סינוניים משמשים כחומרים מייצבים ומשפרי אורך חיים להריח, ומוסיפים הגנה מקרינת UV גם לתמרוקים אחרים. מחקר תיילנדי מצא כי מתוך כל המוצרים הקוסמטיים שנבדקו, בשמים מכילים את הכמות הגבוהה ביותר של חומרים סינוניים מקרינת UV. אובובוזון נמצא ב-80% מהבאת בשמים שנבדקו, ואוקטינוקסאט ב-72%. הכמויות דומות למה שמוצאים במקדם הגנה לקרם, אך יש לזכור שבשמים אנו נושמים אותן באופן יומיומי, מה שמוסיף חשיפה ישירה דרך שאיפת הריחות — תחום שעדיין לא נחקר מספיק בנוגע לסיכונים האפשריים.
מלבד מחקרים תאילנדיים, מעט מאוד מחקרים עכשוויים קיימים על ההשפעות של חומרים סינוניים מקרינת UV בבשמים. בנוסף, ברוב המדינות קיימות תקנות המאפשרות לחברות להסתיר את רשימת הרכיבים המדויקת של תערובות הריח, בטענה שהן סודות מסחריים. בארה"ב, ההרכב נקבע כסודי, וצרכנים אינם יודעים בדיוק מה הם מתיזים על עצמם. באיחוד האירופי, חובת הצגת הרכיבים היא קיימת, עם דרישה לרשום את החומרים בסדר יורד לפי הכמות, אך לא מחייבים לפרט את הכמויות המדויקות.
כדי להתמודד עם מצב זה, קבוצת העבודה הסביבתית אגרה בסיס נתונים עם פירוט על בשמים המכילים אובובוזון ואוקטינוקסאט, ומספקת הערכה של רמות הסיכון הכרוכות במינונים אלו. עדיין קיימת בעיה של חוסר ידע גלובלי בנוגע להרכב החומרים בקרמים ובבשמים, חשוב שיסייע להבנה טובה יותר של הסיכונים הבריאותיים בקרב אנשים שמשתמשים באופן קבוע בתכשירי קוסמטיקה כמו בשמים, בנוסף למוצרים ההגנה מפני שמש.
