הכחדת שפני סלע בעקבות H5N1 מעלה שאלות חדשות על סיכון ההכחדה של חיות בר בישראל

הכחדת שפני סלע בעקבות H5N1 מעלה שאלות חדשות על סיכון ההכחדה של חיות בר בישראל

15 בנובמבר 2026

מדענים עורכים זה עתה הערכות מחודשות באשר למצב השימור של כמה מיני עופות הימיים, בעקבות גל נגיף העופות H5N1 שהוביל למותם ההמוני של בעלי חיים באזורים שונים בעולם. דיווח שפורסם ב-11 בנובמבר ב-The Guardian מציין כי חוקרים מבקשים לבדוק ארבעה מינים – סקוראה גדולה, דאה צפונית, פליקן פרואני ופינגווין הומבולד – אשר התפרצויות המחלה בהם עלולות להשפיע על הערכות הסיכון העתידיות שלהם.

התמונה הכוללת של הפגיעות בעולם החי עדיין אינה ברורה באופן מלא. מדענים תיעדו מאות אלפי מקרי מוות ויכולים לטעון כי המספר הכולל עשוי להגיע למיליארדים, אך קשה מאוד לספור בעצה של דיוק את בעל החיים שנפטרו במושבות מרוחקות או בים. השאלה המרכזית היא לא רק כמה בעלי חיים נהרגו, אלא האם תמותה ממחלה משדרת שינוי במגמה ארוכת הטווח של מין ספציפי, שעה שמוסיפים לחשבון גם לחצים של סביבה, מזון ומזג אוויר.

קושי במדידת מגיפה חיות בר

איכון של שפעת העופות החמורה, הכוללת את זנים H5N1, מתפשט בקרב עופות בר ובעלי חיים מסוימים. התפרצויות קיצוניות יכולות להביא ליצירת מקרים נראים של תמותה נרחבת, אך לא כל הגוויות נגלות לעין, חלקן מתדרדרות במהירות בים או נעלמות מרשימות סורקים באזורים מרוחקים. מצב זה מקשה מאוד על קבלת הערכה מדויקת של כלל ההרוגים ברחבי העולם.

הדיווח של The Guardian מתאר אובדנים שנעים בין מאות אלפים ועד מיליונים, והאי וודאות דורשת הצגה ברורה – המספר הגבוה יותר אינו ביסוס מדויק, אלא משקף את היקף ההתפרצויות והחסרונות במעקב אחר חיות בר ברחבי יבשות ואוקיאנוסים.

בחודש אפריל, מצב הפיל הקומוניאני בדרום של רשימת ה-IUCN שונה מ"סיכון נמוך" ל"מסוגל" בעקבות מקרי מוות המוניים הקשורים לנגיף, על פי הדיווח. שינוי ההערכה הוא תוצאה רשמית של הערכה לסוג מסוים זה, ואינו משותף לכל אוכלוסייה אחרת הנפגעת מ-H5N1 משום שהשפעות המחלה ותנאי התשתית של אוכלוסיות שונות נבדלות.

ארבעה עופות ימיים הנמצאים בהערכה מחודשת

חוקרי BirdLife בינלאומי בודקים מחדש את מצב הסקוראה הגדולה, הדאה הצפונית, הפליקן הפרואני והפינגווין הומבולד, מדווח ה-Guardian. הבדיקות הקרובות חשובות ביותר, כיוון שרשימת האדום של האיגוד העריכה את סיכוני ההכחדה באמצעות עדויות על גודל האוכלוסייה, המגמות שלה, טווח התפוצה והאיומים הניצבים בפניה, והן עלולות להשתנות בעקבות התפרצויות חריפות.

המועד הקרוב לעדכון הרשימה הוא ב-26 בנובמבר, כשהצעות לשינויים נוספים יידון בינואר ופברואר 2027. משמעות הדבר היא כי ההערכות בתהליך; אין לראות בשינויים שייאשרו כהכרחיים כנתונים סופיים עד לפרסומם הרשמי על ידי הגורמים המוסמכים.

דוגמה אחת מחדדת מדוע חשוב להקפיד על זיהוי נכון – ה-Guardian מציין כי מצבו הנוכחי של פינגווין בסכנת הכחדה נקבע בעיקר על ידי אובדן מזון הקשור לדייג תעשייתי וללחצים אקלימיים, ולא בגלל שפעת העופות. איומים מרובים פועלים במקביל, והגפת מחלה עשויה להוסיף לחץ מבלי להיות הגורם הראשי להידרדרות.

מספרי מוות אינם בהכרח מגדירים אובדן עתידי

מצב שימור של מין אינו תלוש אך ורק ממספר בעלי החיים שנהרגו בהתפרצות. מין בעל אוכלוסייה גדולה ומפוזרת עשוי להחלים ממוות מקומי, בעוד שאוכלוסייה קטנה וממוקדת באחת מביצות רבייה עשויה להיפגע יותר וסכנת ההכחדה תהיה גבוהה יותר. מאפייני גיל, קצב ההתרבות, התפשטות המחלה וזמינות המזון חשובים גם הם.

הערכת גודל האוכלוסייה לפני ואחרי התפרצות מאפשרת למדענים לשפוט את ההשפעה, אך לרוב הנתונים חלקיים. מינים עשויים לעבור התפרצויות חוזרות, כך שהחלמה נקודתית אינה מבטיחה יציבות ארוכת טווח. המומחים צריכים להבחין בין תמותה זמנית לבין ירידה מתמשכת באוכלוסייה.

תהליך רשימת האדום מתייחס לעניין זה – הוא לא מכריז על הכחדה של מין רק משום שהמחלה הרסה רבים מהיחידים. במקום זאת, המומחים בוחנים את הראיות באופן מושכל ומחילים קריטריונים להערכת סיכון ההכחדה, וההערכות העתידיות יעזרו להבין איזו אוכלוסייה עברה סף סיכון ואיפה נשארו פערי נתונים.

שיפור בניטור חיות בר חיוני לדיוק ההערכות

ההתפרצות מחדירה לתודעה את החשיבות של ניטור רציף באתרי רבייה, נתיבי ההגירה ואזורי החורף. ספירות שטח, בדיקות של גוויות, מעקב באמצעות לוויינים ופיקוח על מחלות מאפשרים להבדיל בין מקרי מוות הנגרמים על ידי H5N1 לבין סיבות אחרות, ולהעריך כמה בעלי חיים נשארו.

דיווחים מקומיים חשובים, אך שיטות דומות ברחבי העולם משפרות את מהימנות המידע. ניטור קבוע ומסודר גם חושף מקרים של הדבקה בין מינים ומאותת על אירועים אקולוגיים רחבים יותר. שיתוף פעולה בין ממשלות, חוקרים וארגוני שימור חיוני לזיהוי מוקדם של תפרצויות חדשות.

עם זאת, למעקב יש מגבלות – בדיקות של כל בעל חיים בסביבה הטבעית בלתי אפשריות, והדגימות מושפעות תמיד מגישה נוחה למקומות נגישים יותר. חוקרים יודעים בדרך כלל יותר על מושבות נראות לעין ופחות על מיני נודדים במרחבים עצומים. לכן, דיווחים מהציבור צריכים להבחין בין מקרים מאושרים, הערכות מוערכות ומגמות צפויות.

מה כדאי לעקוב אחריו בעתיד

העדכון הבא של רשימת האדום עשוי לשקף האם השפעות שפעת העופות שינו את מצבם של מינים שהוערכו מחדש. התוצאה תלויה בראיות שנאספו, לא רק במספרי תמותה בהמון הכותרות. בנוסף, מדענים יצטרכו לעקוב אחר שיקום אוכלוסיות ששרדו ואם התפרצויות חוזרות על עצמן.

למשרדי שימור, המשימה היא לשלב את תגובת המחלה עם הגנה על בתי הגידול ומערכות המזון לטווח ארוך. צמצום הלחצים על הדיג ואבטחת אזורי רבייה אינם יכולים למנוע את התפשטות הווירוס, אך יכולים לסייע להתמודד עם לחצים אחרים שמונעים התאוששות. כמו כן, ניטור מחלות אינו מחליף שימור בתי הגידול.

העדויות הקיימות מצביעות על אובדנים חמורים בטבע וחשיבות בהערכת סיכונים מחודשת, בעוד שמספרי ההרוגים המדויקים עדיין אינם מובנים במדויק. המסקנה המתונה היא כי ל-H5N1 יש פוטנציאל להוות איום משמעותי על אוכלוסיות שונות, והערכות עדכניות יעזרו להבהיר אם ההפסדים הללו משפיעים על סיכון ההכחדה. ההוכחות נאספות כעת, ועד שיפורסמו הערכות חדשות, יש להמתין להכרעות רשמיות ולהערכת נתונים מהימנים.

חשיבות הערכת מצב עתידית

הערכת מצב ברשימת האדום מבוססת על קריטריונים מתועדים, הכוללים נטיות באוכלוסיות, טווח התפוצה, חומרת האיומים וסיכויי הכחדה. אירועים מחלתיים יכולים להשפיע על יותר מסמך אחד מקריטריונים אלה, במיוחד אם פוגעים באופן ניכר באוכלוסיית רבייה או מתרחשים שוב ושוב. אך כדי לקבוע שינוי במצב, דרושות הערכות אמינות של אנשים שנחשפו לווירוס, שרדו את המחלה ותפוצות שהם בהליך התאוששות.

רשימת ההערכות של The Guardian מציינת כי ארבע המינים המפורטים נמצאים בהליך שיפוט מחדש, וכי אין מדובר בהכרזה סופית על שינוי בסיכון החלף. רשימת האדום של IUCN מהווה את ההערכות הרשמית, ו-BirdLife International תורמת לה הערכות מדעיות המבוססות על מחקר. על הקוראים להמתין לפרסום הרשמי של הקטגוריות והנימוקים התומכים לפני שמחשיבים שינוי כהחלטה רשמית.

הדוגמה של הפיל הקולוניאלי בדרום מאירה את ההבדל בין השפעה על אוכלוסייה כוללת לבין מצב שימור סופי. ההעברה שלו לקטגוריה של "מסוגל" התאפשרה בעקבות תיעוד מקרי מוות המוניים, אך ההערכה כוללת שיקולים מעבר לאירוע בודד — למשל, מיקומים שונים עלולים להתמודד עם חשיפות שונות ויכולת שיקום משתנה. כמו כן, קטגוריה כללית של מין שלמה עלולה להסתיר מצבים קשים יותר באוכלוסיות מקומיות.

מעקב אחר מגפות מחלות חייב להיות משולב עם נתוני בתי גידול ומזון. אם עופות אינם מצליחים למצוא מזון בכמות מספקת או מאבדים אזורי רבייה, סיכויי ההחלמה יורדים. להפך, שימור בתי גידול אינו עוצר הפצת וירוסים, ולכן תכנית שיקומית כוללת אמצעי הקפדה ואיזון עם פעולות להקטנת לחצים אחרים.

העדכון העתידי של רשימת האדום והדיונים שבין 2027 יעניקו מידע נוסף. עד אז, המסקנה המתונה היא כי שפעת העופות גרמה לאובדנים חמורים והוציאה לדרך תהליך הערכה מחודשת, בעוד שהאפקטים ארוכי הטווח על כל מין עדיין אינם ברורים במלואם.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.