רובוט המהרבי של נאס"א, "קוריוזיטי", גילה בשווייץ הכי גדול עד כה של סדקים בגבול דמוי דבש על מאדים, ומוסר למדענים פאזל גאולוגי חדש לפענח כאשר הוא מטפס בערוץ מאדים בחיפוש אחר רמזים על ההיסטוריה המימית של כוכב הלבנה האדום.
הדפוסים הגיאומטריים, שנקראים סדקים פוליגוניים, מתפרסים על פני המשטח בכל כיוון ואפילו עוטפים מצוקים סמוכים שגובהם כעשרים רגל.
המדענים משערים שהמבנים האלה עשויים לשמר עדויות לתנאי הסביבה העתיקים על מאדים, ואולי לגלות כיצד השתנה הכוכב מעולם לח, שיכול היה לתמוך בחייו המיקרוביים, לנוף הקר ואי-החיים שנראה כיום.
"קוריוזיטי" תפס את הנוף המרהיב בפרספקטיבה של 360 מעלות ב-19 ו-20 ביוני, במהלך ימי המחקר ה-4,930 וה-4,931 של הרכב על פני המאדים.
תדהמה בקרב מדעני נאס"א
הרובוט נתקל במבנים הללו כשהוא מתחיל את טיפוסו דרך ואדי שמכונה "ירח דבש".
הסדקים הפוליגוניים הקטנים מגיעים לקוטר של בין 3 ל-8 ס"מ בערך.
"קוריוזיטי" צילם חלקים קטנים יותר של תבניות גיאומטריות דומות במהלך משימתו, אך המדענים מציינים ששום תגלית קודמת לא התקרבה בהיקפה לשדה שנמצא עכשיו.
"המבנים האלה, שהיו בעבר צפויים רק בנקודות ספציפיות, נראים בכל הטווח של אזור המחקר, ומבססים את ההשערה כי הם קשורים לתהליכים גאולוגיים משמעותיים," אמר בפירוט אסווין ואסאוודה, המדען הראשי של המשימה במעבדת JPL של נאס"א בדרום קליפורניה.
המבנים גם מרחיבים את עצמם סביב מצוק הנקרא "הכתר", שמתנשא לגובה של כ-6 מטרים מעל הקרקע הסובבת וממוקם על שכבת חוף עבה של חול.
המדענים עוסקים כעת בניתוח הצורות והכימיה של המבנים כדי לקבוע איך הם נוצרו.
מים קדומים עשויים להחזיק את המפתח
התבניות הפוליגוניות על מאדים יכולות להיווצר בתהליכים גאולוגיים שונים, מה שהופך את זיהוין ומקורן לקשה לזיהוי רק מתמונות.
חלק מהסדקים הפוליגוניים שזוהו בעבר על ידי "קוריוזיטי" נוצרו כאשר בוץ רטוב יבש והתייבש, והופיעו סדקים. מנגנונים אחרים יכולים להוביל ליצירת תבניות דומות, כולל מחזורי חימום וקירור חוזרים או דחיסת סלעים עשירים במים בעת ההטמעה בשל שכבות חדשות שנכנסות מעליהם.
הבנת תהליך היווצרות הפוליגונים החדשים עשויה לעזור למדענים לשחזר את התנאים הסביבתיים שהיו קיימים בעת התפתחות הסדקים.
"זו תגלית משמעותית למטרות הרחבות של הקורא," הוסיף ואסאוודה.
הרכב המשימה של "קוריוזיטי" הוכיח כי על מאדים היו בעבר תנאים שיכלו לתמוך בחיים מיקרוביים, ונתונים שנאספו כבר מעידים על כך שהמשטח העתיק של הכוכב הכיל מים, מרכיבים כימיים חיוניים ומזונות שביכולתם לתמוך בקיום חיים.
לפני מיליארדי שנים, אגם ונחלים שימשו חלק מחופי הר שארפ, הר שמתנשא כ-5 ק"מ מעל קרקע אולם הקרטר של גל חאל עגול, ועליו שכבת חול עבה וקשה. "קוריוזיטי" מטפס על הר שארפ מאז 2014, חוקר שכבות סלע שמוכיחות את ההיסטוריה הסביבתית של מאדים.
המשימה של "קוריוזיטי" מגלה עוד רומזים על ההיסטוריה המימית של מאדים
המחקר של הרכב החל לחבר קומפוזיציות גאולוגיות מפתיעות שונות, כולל גבישים של גופרית ומטאוריטים, ועדויות כימיות למים עתיקים.
המשימה גם זיהתה מולקולות שמבוססות על פחמן, שעל פי המדענים, יכלו לשמש כשלבי יסוד ליצירת RNA ו-DNA. אך גילוי זה אינו מעיד באופן ישיר על קיום חיים, מכיוון שמולקולות אורגניות כאלה יכולות להיווצר גם בתהליכים ביולוגיים וגם בגאולוגיים. המדענים עדיין מתלבטים לגבי ההתרחשות שהובילה ליצירתן על כדור הארץ האדום.
למרות זאת, הממצאים מחזקים את ההשערה כי במאה העשירית אתגר העתיקה של מאדים הייתה בעלת התנאים הכימיים והסביבתיים הנדרשים לתמיכת חיים מיקרוביים.
שדה הפוליגונים החדש הזה עלול להוסיף עוד חלק לפאזל של ההיסטוריה המימית של מאדים.
כהמשך לפעילותו בערוץ ואדי הגדול, המדענים יערכו מחקרים על צורת הסדקים, הרכב המינרלים, והסלעים שסביבם כדי לברר אם המבנים נוצרו בסביבת מים עתיקים או מפני תהליכים אחרים.
התשובה עשויה לסייע לחוקרים להבין טוב יותר not only איך מאדים התפתח, אלא גם היכן לחפש עדויות לקיום חיים שאולי התקיימו לפני מיליארדי שנים.