החיבור בין הבל וגם Webb: מיפוי גופים במערכת השמש הרחוקה וממצאים שהפתיעו פחות מדי מנבואות מסוימות

החיבור בין הבל וגם Webb: מיפוי גופים במערכת השמש הרחוקה וממצאים שהפתיעו פחות מדי מנבואות מסוימות

16 בספטמבר 2026

שני טלסקופים, תצוגות של אור שונות, מטרה אחת

עצמים טרנס-נפטוניאניים הם גופים קטנים, חלשים וקפואים המשתלבים במסלול חיצוני של מערכת השמש, מעבר למסלול נפטון. נאס"א מציינת שרובם כה כהים עד שקשה להבחין בהם בעין בלתי מזוינת, והם נראים רק כנקודות אור.

שילוב שני הטלסקופים גרם לתצפיות על היעדים העלובים והקטנים ביותר להיות אפשריות. צוותים בראשות מועמדים לתואר שלישי באוניברסיטת ויטוריה שבקנדה, במסגרת תהליך בהנחיית המועצה הלאומית למחקר של קנדה, ואוניברסיטת מערב אריזונה בפלגסטף, תפסו באותו זמן נקודה אחת של שמיים. הוקאבל תיעד את העצמים באור נראה, ולעומתו, Webb תיעד אותם באור אינפרה-אדום.

נאיאס"א מציינת כי הפרויקט לא היה אפשרי בלעדי לשני הטלסקופים. צבעים בכל אורכי הגל של הvisible וה-infrared משמשים כמו טביעת אצבע של הרכב פני השטח, והנתונים המשולבים נתנו לצוותים צבעים, גדלים ומסלולים של אותן עצמים.

המחקר כיסה שתי אוכלוסיות דינמיות נפרדות. עצמים במצב דינמי קר הם אלו השומרים על מסלולים עגולים יחסית וקרובים למישור מערכת השמש. עם זאת, עצמים במצב דינמי חם כלומר שנוצרו בין מיקומי כוכבי הלכת אורנוס ונפטון, והוסרו outward כשהכוכבי הלכת הענקיים זזו במקצת, ומכאן שהם נמצאים במסלולים אליפטיים מאוד שמביאים אותם פנימה והחוצה מהמרכז.

בעוד 27 עצמים חדשים, הקטן ביותר בגודל של כשלושה מיילים

Webb גלה 27 עצמים חדשים, מרשימים בגילם הקודר ביותר עד היום כפי שמכנה נאס"א את הסקר העמוק ביותר של עצמים טרנס-נפטוניאניים עד כה. הקטן ביותר היה בגודל של כ-3 מיילים, או כ-5 קילומטרים, בקוטר, בערך פי חמש קטן יותר מהיכולות של הטלסקופים הקרקעיים הכי רגישים.

נאס"א סיפקה השוואה לתחושה: לראות אותו זה כמו לעמוד על כדור הארץ ולגלות אוסף קטן של חיפושיות אש על הירח.

החלק הלא צפוי היה במספר העצמים הקטנים מאוד. החוקרים מצאו כי ישנם פחות עצמים קטנים מאוד ממה שהמודלים של היווצרות כוכבי לכת צפו מראש. כיוון שמספר העצמים בכל גודל הוא אחד הבדיקות המרכזיות להבנת תהליך היווצרות כוכבי לכת, מחסור בעשרון הקטן יותר נותן לתיאוריה נקודת בדיקה concreta.

הנתונים של Webb אפשרו גם למדוד התפלגות גדלים לשתי האוכלוסיות, והתוצאות היו מפתיעות – הדומות למדי. תלמידת דוקטורט באוניברסיטת ויטוריה, מריאל אדוארדו, שהובילה את המחקר על התפלגות הגדלים, אמרה כי תהליך היווצרות כוכבי הלכת נראה מייצר גדלים דומים בכל מצב של הדיסק, בין אם חם או קר, צפוף או רופף, מה שמרמז שהתהליך הוא בלתי תלוי בתנאי הדיסק.

התנגשויות צפו לשנות את פני השטח של העצמים

לפני התצפיות הללו, אסטרונומים חשבו כי העצמים הקטנים במערכות השמש היו ע undergoing התנגשות רבות ששינו את פני השטח שלהם בהשוואה לעצמים הגדולים יותר.

התצפיות לא אישרו זאת. העצמים הקטנים נראים כמו אחיהם הגדולים, ושתיהן האוכלוסיות שמרו על הצבעים שיצרו עם היווצרותם, וניתן לומר כי שינויים קלים חלו מאז לידתם של העצמים במערכת השמש.

תלמידת הדוקטורט מאוניברסיטת אריזונה הצפונית, אסטרסיה מורגן, שהובילה את המחקר על הצבע והרכב, אמרה שזה מרתק כיצד הם נוצרו. שותף למחקר, דייוויד טרילינג, ציין כי העצמים החמים משתמרים עם זיכרון של מתי והיכן נוצרו, אף על פי שמסלולם הוחלף מאז.

נאס"א מציינת כי ישנן שתי תעלומות פתוחות בנוגע לתהליך: או שהיו פחות התנגשויות ממה שהצטייר מראש, או שהעצמים שומרים על ההרכב המולד שלהם, לפני ההתנגשות. הצוותים עדיין חוקרים את השאלה הזו.

קריאה של העדויות מבלי להקצין

זהו מחקר שעבר ביקורת עמיתים, מה שמחזק את אמינותו מעבר לסיכומי כנסים או טיוטות מוקדמות. שני המחקרים, בנושאים של הרכב וצבע וההתפלגות בגודל, פורסמו בכתב העת האסטרונומיהי ב-8 בספטמבר 2026.

המגבלות ברורות: המדגם החדש הוא של 27 עצמים שנמצאו בפיסת שמיים אחת, ומחסור בעצמים קטנים ביחס ליחידת מדידה אחת לא משמעו שזה המצב בכל חגורת קויפר. ההסברים למרקם הצבעים השמור הם תיאוריות מתחרות, ולא ממצאים סופיים. תוצאות אלו מוסיפות אילוצים שידרשו להכניס לתוך מודלי היווצרות כוכבי לכת, ולא להחליף אותם. המושג שלעצמים יש זיכרון של מקורם משמש כקיצור לשפה של נאס"א לתיאור תוצאה פיזיקלית, ולא כתובענה ליכולת זיכרון אמיתית. מה שנמדד הוא שהצבעים של העצמים הקטנים עדיין תואמים לאלו של גדולים יותר שנוצרו באותן תנאים.

הכיוון הבא של המחקר

הסקר מבסס את ההישגים של Webb בתיעוד שדות תצפית באזורים חיצוניים של מערכת השמש, כולל ספקטרומים באיכות גבוהה של יותר מ-75 עצמים טרנס-נפטוניאניים שנאספו בשתי שנות פעילותו הראשונות של הטלסקופ. צפייה בשדות נוספים תהיה הדרך הישירה לבדוק אם המחסור במ שסומים הקטנים מסתבר גם בשדות רחבים יותר. עבור הקוראים, ההסקה העיקרית היא שהאסטרונומים רואים בחגורת קויפר עדות למבנה של המערכת השמש בזמחותיה הראשונות.

שימוש משולב בשני הטלסקופים, שכל אחד מצויד ביכולות ייחודיות, הפך את העצמים שנראה הכי חלשים לנתונים ניתנים למדידה. התוצאות החדשות מעלה שאלה באשר לכמות עצמים קטנים, מבלי לסגור את הדיון באופן סופי, וממשיכה לעורר סימני שאלה בנוגע להרכב המערכות החיצוניות של מערכת השמש. היא עשויה לסייע בהבנת תהליך היווצרותם של עצמים קטנים ומרמזת על כך שהמאמץ המדעי יוכל להמשיך ולהעמיק את ההבנה של היסטוריית המערכת שלנו.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.