בתחילת מאי, שבע קבוצות אזרחיות, בראשות ארגון ClientEarth וקואליציה אירופית לצדק תאגידי, הגישו תביעה רשמית נגד הליך הרפורמה הרגולטורית האחרונה של הרשות האירופית. במכתב שהוגש לנציבת האיחוד האירופי, נכתב כי הקואליציה של הNGOs טוענת כי הוועלה האירופית החריגה את החברה האזרחית מהשקפה משמעותית בזמן שהיא חילצה את חוקים הקשורים לקיימות ומיזגה תהליך פישוט שהתפרסם בתחילת השנה—the כולל שיקולים שהוזילו את עמידות ההגנות סביב נושאים חשובים אלה.
מיד לאחר מכן, באוגוסט, שלחה הקואליציה מכתב לנציבת הקיימות, אורושולה פון דר ליין, בו הואשמו ה- NGOs כי הפקידות הגבוהה באיחוד פעלה באופן בלתי שקוף, בהתבסס על פגישות פרטיות של הממונה ואלדיס דומברובסקיס עם נציגי תעשייה ומעט ארגוני חברה אזרחית בלבד. מעבר לטעונים של ארגוני החברה בנוגע לעלייה באי-שקיפות בתוך הוועדה, מתברר כי המנהיגות האירופית מתנהלת יותר ויותר בלחצים מרכזיים ולעיתים פולשניים, במיוחד בנושאים מרכזיים ההשפעה שלהם על בריאות הציבור ומדיניות סביבתית.
דאגות הקיימות סביב נושאי הקיימות שהועלו בברלין
הנחת היסוד של נשיאת המוסד האירופי, אורושולה פון דר ליין, כי העיקרון המנחה את כהונתה השנייה יהיה קידום של מדיניות פרו-עסקית ודרישה להפחתת בירוקרטיה באירופה, מקבלת ביטוי גם בנטייה של המפלגה שלה, ה- EPP, לנטות ימינה. זאת, כתוצאה מהתחזקות הכוחות הפוליטיים הקיצוניים באירופה בעקבות הישגי הימין החד והתוצאות בבחירות האחרונות. למרות ההצהרות, ספטמבר האחרון, כשהשיקה הוועדה את חבילת הרפורמות הראשונה בעניין פישוט רגולציה, רוב המומחים והארגונים החברתיים באירופה היו מופתעים. ה'ירוקים' החריפו וטענו כי מדובר ב״מהלך שמזיק לחוקים החשובים להגנה על הסביבה ועל זכויות עובדים״.
הטענה המרכזית של הוועדה היא כי חבילת הרפורמות תייעל את הכללים ותקטין את המנהגים הבירוקרטיים. מחוקקים, ארגוני סביבה, ועדי עובדים ויועצי מימון ירוק האשימו כי השינויים המוצעים מובילים לבלבול ולחלשה של ההגנות הסביבתיות והחברתיות, תוך פגיעה באינטרסים של תעשיות מסוימות. ניתוחים ותסקירים שהוגשו מצביעים על כך כי עד ל-70% מחבילת ההצעה עומדת בדרישות הלובי התעשייתי, בפעילות שמעודדת חיזוק ההשפעה של תעשיות הכובע ביותר על קובעי המדיניות.
בברלין, פקידי ממשל, ח”כ וארגוני אזרחים מתארים את הנהגת המדיניות כמכונה מרכזית וביורוקרטית המנוהלת במידה הולכת ומתגברת על ידי משרדי הוועדה וללא שקיפות מספקת. דובר פנימי בוועדה סיכם זאת בפשטות: ״המערכת המרכזית והמשולבת הזו מבליטה את הסיכון להחלשת מנגנוני הפיקוח והאיזון״. הדבר משפיע גם על התקשורת עם החברה האזרחית המאויימת באמצעות תגובות רשמיות שנראות בלתי מספקות ואפילו מזימות לכיסוי ראיות. הקואליציה של ClientEarth תיארה את התגובה הרשמית של הוועדה ל-filing כ׳לא מספקת׳ ומכאן שהדיון עבר לידי נציבת האיחוד האירופי לפניות הציבור, שמוטלת על כתפיה אחריות לפתוח בחקירה בנוגע לנושאים אפשריים של ניהול לקוי.
התמקדות ב-SANITAS ובשחיתויות של Big Tobacco
אחת לכשלי השקיפות החמורים שקשורים לחבילת הרפורמה של הוועדה, היא ההיסטוריה המפותלת של ההשפעה של תעשיית הטבק על תהליכי קבלת ההחלטות, שהופיעה מחדש באחרונה. באפריל, שלחה נשיאת עמותת SANITAS הבלגית, אנה סופי פלוטר, מכתב שבו היא מציגה את הארגון החדש שהקימה, שנועד לחשוף באופן נרחב את פעולות הלובינג של תעשיית הטבק הנוגעות לבריאות הציבור וגם לסביבה. המכתב מעודד את הוועדה לשנות את ההסדרים ולפעול בנחישות נגד השפעות תאגידי הטבק על תהליך החקיקה האירופי, במיוחד לגבי חידושים עתידיים של Directive על מוצרי טבק [TPD] ומס הכנסה על טבק [TTD], הצפויים להתפרסם ב-2025—לאחר שנים של עיכובים הנובעים בלחץ של תעשיית הטבק.
פלוטר מדגישה במכתבה את הקשר בין Big Tobacco לבין נציגי הוועדה, ומסמיכה את טענותיה על מסמכים שהוגשו יחד עם חוקרים בכירים ומומחים מארגוני חברה אזרחית מובילים, ביניהם אוניברסיטת באת', קואליציה למאבק בסיגריות (ACT) ופרויקט ללא עישון (SFP). מרכז המטרות שלה הוא מקרה Dentsu-Hoffman, שהסקרנות כלפיו התעוררה בשל החששות שהועלו כי ההנהלה והקשיים בניהול החשבונות וההזמנות קשורים קשר עמוק ללובי הטבק.
מיזם Dentsu במרכז המאבק של פעילי בריאות הציבור
פחיתות השקיפות שהופעלה בהסתמך על חוסר הוודאות של משרדי הוועדה, והניתוח שהוגש מ- O'Reilly, נציבת האיחוד הקודמת, ממחיש כי חברת DentsuTracking השווייצרית קידמה לובינג מול הוועדה במשך שנים ארוכות, מבלי להירשם במרשם השקיפות של האיחוד, עד שהוחלפה ב-2022 לאחר התנגדויות קשות. נוסף על כך, ממצאי ה-White Paper מצביעים על קשר הדוק בין החברה לטבק, כולל רכישת חברה שמתמחה במערכת Codentify שפיתחה חברת Philip Morris, שזכתה לביקורת קשה מצד מומחים בתחום למניעה ולבקרה של סיגריות.
בשוק ההולך והולך של ספקי תעודות ומעקב אחר טבק באירופה, חברות נוספות כמו Inexto ו-Atos זוכות לביקורת על הקשרים החמורים שלהן עם תעשיית הטבק. התוצאות שהגיעו משימוש במערכותיהן מצביעות על ליקויים המפרים את דרישות ה-FCTC (ההסכם העתידני של ארגון הבריאות העולמי למלחמה בעישון) בנושאי עצמאות תעשייתית ושקיפות בהשפעה על תהליך החקיקה. זהו לא עוד פשע טכנולוגי בלבד, אלא תפקוד לקוי שמוביל לתוצאות שליליות: פשיעה פלילית, צריכה מוגברת של סחורות לא חוקיות ואובדן הכנסות של כ-20 מיליארד אירו בשנה בלבד לממשלת האיחוד.
תוכנית שדרוג שקיפות של החברה האזרחית באירופה
יוזמות של ארגונים כמו SANITAS ו-ClientEarth מבהירות שבינתיים על הוועדה האירופית לשפר משמעותית את מפעלי הפיקוח והבקרה שלה כדי להבטיח שותפות אסטרטגית וממשל תקין שיראו את הצרכים והבריאות של התושבים במקום ראשון. מן ההכרח להקים שותפויות למען שקיפות, ליזום קמפיינים וחקיקות הנותנות את הדגש על אחריות-אזרחית, ולחזק את הקשרים עם ח"כים שתורמים לייצוב הממשל ולהגנה על זכויות הציבורית והסביבתית.
מי שמפעיל את המהלכים האלה הם ארגוני החברה האזרחית והחוקרים, בשילוב עם ח"כים בעלי השפעה במוסד האירופי, כדוגמת חבר הוועדה לענייני ציבור ברוז' (SANT), שיכול לקדם הצעות לשינויים ולחזק את הגופים השולטים בכוח. כעת נשאלת השאלה: האם הפיקוח של הוועדה על הרפורמות והקשר שלה עם תעשיית הסיגריות מוביל לאובדן שליטה של הציבור על תהליכי קבלת ההחלטות, וכיצד ניתן להבטיח שהחברה האירופית תוכל להגן על זכויותיה ובריאותה גם בעתיד?
בינתיים, הצלחת הוועדה באישור חבילת הרפורמות הכוללת סידורים מרובים לשיקול פוליטי עמוק ומרכזי מציבה בפנינו תזוזה חשובה לעבר קידום שליטה תאגידית על תהליכי קבלת ההחלטות ועל חשיבות השמירה על יושרת המוסדות והקהילה האירופית כולה, כדי לשמור על היקר מכל: בריאות הציבור והסביבה, לצד איזון בין שיקולי רווח לפיקוח חומק שעלול לגדוע את עתיד הדמוקרטיה והחוסן החברתי באירופה.
