המכירה ההיסטורית של שלד נדיר של נאנוטירנוס שהושקעה ב-47.3 מיליון דולרים
שלד נדיר של נאנוטירנוס, שהרוב חושבים ששייך לסוג חדש של דינוזאור, נמכר בשבוע שעבר ב-NYC בסכום עתק של 47.3 מיליון דולרים בהנפקה חיה שהסתיימה תוך כ-12 דקות בלבד, לפי הדיווח של סוכנות הידיעות AP. לפי הערכת סות'ביז, הפטרו היה צפוי להימכר בסכום של בין 6 ל-9 מיליון דולרים בלבד, מה שהופך את המכירה להפתעה גמורה.
המכירה נעשתה כמובן באופן אנונימי, והקונה שאזן את ההצעות הוצא אופציה על ידי חמישה רוכשים פוטנציאליים אחרים, הן באינטרנט והן בטלפון. המחיר הגבוה מציב את Jodi כסוג השני במחירו מבין שלדי הדינוזאורים שנמכרו אי פעם, אחרי Gus – טירנוזאורוס רקס שהגיע לשער שיא של 50.1 מיליון דולרים במכירה קודמת בסות'ביז ביולי האחרון.
עסקה זו מגיעה בזמן מתוח עבור מדע הפלאונטולוגיה. Jodi שייך לדינוזאור שהמאובנים שלו נקבעו כאחד מהסוגים הייחודיים שלו לפני שנה בלבד, ועדיין קיימים רק שלושה שלדים ידועים מסוג זה. החוקרים חוששים כי דוגמיה שיכולה לספק מענה לשאלות פתוחות בנוגע לאולמות הטיראנוזאורים עלולה להיעלם מהמוניטין הציבורי ומהמחקר.
מציאה ממרינטה עם זהות שנויה במחלוקת
החוואית מונטנה, ג'ודי פיונסר, גילתה את שלד במרוותה בשנת 2019 והחליטה לשנות את שמה על שמו. הפטרו הגיע משכבת האבן "Hell Creek" במחוז גריפין, שברוב המקרים משמרת את אחד מהדינוזאורים האחרונים שחיו לפני שהאסטרואיד שפגע בכדור הארץ לפני כ-66 מיליון שנים סיים את עידן הממלכה הזאת. לפי המידע שפורסם על ידי סות'ביז ולפי הדיווחים של WDBO, ההחרשה של הפטרו תועדה בסדרת הערוצים "Dino Hunters" שיצאה ב-2020.
השלד המוצב הוא בגובה של 9 רגל ו-6 אינץ' (כ-2.9 מטר), אורך שלו כמעט 20 רגל (כ-6 מטר) והוא בעצם כ-70% שלם. ראשת המדע וההיסטוריה הטבעית של סות'ביז, קסנדרה האטון, מודה לצוות שהעפיל והמשיך לחקור את הממצא. הבעת המחויבות שלהם, לדברי האטון, חשובה ביותר.
לעשרות שנים, המחלוקת סביב סוג ה-Nanotyrannus נמשכה כאחת הוויכוחים הארוכים ביותר בפלאונטולוגיה. חלק מהחוקרים סברו שמאובני העצמות הקטנות יותר שייכים לדינוזאור נפרד אחר, בעוד אחרים טענו כי אלו בעצם עצמות של טירנוזאורוס צעיר שהשינוי בגוף שלו יקרה באופן דרמטי ככל שיגדל.
מחקר שהכריע במחלוקת סביב נאנוטירנוס
הוויכוח הזה הגיע לסיומו באוקטובר 2025, כאשר לינדסי זאנו, מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית, יחד עם ג'יימס נאפולי מסטוני בראול, פרסמו ב-Nature ניתוח של הפטרו המפורסם "Dueling Dinosaurs" – שמירה משותפת של טריקרטופס ודינוזאור טירנוזאור קטן. החוקרים גילו, לפי ScienceDaily, כי הטירנוזאור היה בערך בן 20 when it died, והיה בוגר לחלוטין.
לאחר בחינה של יותר מ-200 מאובני טירנוזאורוס, קבעה הקבוצה כי Nanotyrannus הוא סוג נפרד שחי לצד T. rex, וקבעה סיווג נוסף, Nanotyrannus lethaeus. מודליה העריכו כי Nanotyrannus בוגר שקל בערך 700 קילוגרם, בעוד ש-T. rex יכול לשקול בין 6,700 ל-8,200 קילוגרם, על פי סיכום עיתונות של Nature.
ההבדלים בגוף נראים גם על שדכנו של Jodi, עם זרועות ארוכות יותר, טפרי יד גדולים יותר וחרטומי שיניים דקים וחדים יותר, שמתאימים לגלישה ולחתך בשר. זאנו תיארה את הסיום הצפוף של תקופת הדינוזאורים, והוסיפה כי שינוי זה משפיע על המחקר העתידי ומאלץ לעדכן מודלים של גדילה שהיו מבוססים על עצמות שהיום שייכות ל-Nanotyrannus, מה שמקנה למשקלים של השלדים המושלמים של Nanotyrannus ערך רב למחקרים עתידיים.
חשש של המדענים מאובדן גישה למאובנים קריטיים
המכירות שהגיעו לסכומים שיא עוררו דאגות בקרב הפלאונטולוגים – לא בשל מכירת המאובנים עצמן, אלא בגלל החשש שהמאובנים החשובים ביותר יגיעו למקומות בהם חוקרים לא יוכלו לחקור אותם. מקצת מהם מצאו כי Jodi ומאובנים משמעותיים אחרים צריכים להישאר במוזיאונים או במוסדות דומים, כדי שייחקרו ויוצגו לציבור הרחב.
רוב הפרסומים המדעיים דורשים כי מאובנים שמתוארים במחקרים מפורסמים יוחזקו באוספים נגישים לחוקרים אחרים. דוגמה פרטית שיכולה להוות בעיה היא מאובנת ששוכבת בבית פרטי, שאינה מאפשרת לחוקר לבדוק את הממצאים בצורה מדעית מבוקרת. לאחר המכירה של gus ביולי, סטוארט סומידה, נשיא האגודה לפלאונטולוגיה של חולייתנים, היה חד־משמעי. הוא אמר ל-NPR, station KUOW, כי "זה חשוב שהמאובנים יישארו בנגישות לחוקרים ולציבור."
לא כל מכירה פרטית מסתיימת באובדן המידע המדעי – לדוגמה, סגולוסאורוס משקל שווק ב-2024 ב-44.6 מיליון דולרים, ואינו נמכר אלא בהשאלה מתמשכת למוזיאון ההיסטוריה של הטבע בניו יורק. איננו יודעים עדיין אם בעל שלד Jodi יחליט להלוות או לתרום את השלד, אך בהחלט קיימות אפשרויות לשימור המידע המדעי והציבורי.
חוקי המאבק, המחירים והגישה לציבור
המכירה הייתה חוקית לפי החוק בארה"ב. מאובני שנמצא על אדמת פרטי שייך בדרך כלל לבעל הקרקע, בעוד שמאובני שטח פדרלי מוגנים לפי חוק שימור משאבי הפלאונטולוגיה וחייבים להישאר באוספים ציבוריים שמורשים. הפרדה זו מאפשרת בדרך כלל למכירות פרטיות של מאובני Hell Creek המיהום, שנמצאים באדמות פרטיות של חוות.
העליות במחירים משפיעות גם על מוזיאונים ציבוריים: מוסדות שתלוים בתרומות ובתקציבים ציבוריים מתקשים לעמוד במחירים הגבוהים של מציאות שמגיעות למאות מיליוני דולרים, ומונעות לעיתים קרובות חשיפה של ממצאים חשובים לציבור. חלק מהפלאונטולוגים רואים בזה גם פשרה, מכיוון שמוכרי פרטי גם משחזרים מאובנים שהיו עלולים להתקלקל עם הזמן.
למי שמתעניין, שלד נאנוטירנוס נמצא כעת בתצוגה במוזיאון הצפון קרוליינה למדעי הטבע בעיר ראלי. גורלו העתידי של השלד תלוי אך ורק בבעליו החדש, וסות'ביז טרם הודיעה האם יועמד לתצוגה ציבורית או לא.
